הצורה שבה אנחנו רואים את העולם תלויה בעיניים שבהן אנחנו מביטים עליו.
אם התעוררתי בבוקר במצב רוח טוב, נראה לי שהעולם ורוד, שהכול טוב וכל העולם טוב, ואם משהו הרס לי את מצב הרוח, אז כל העולם כבר נראה רע, שחור, אפור... וזאת בגלל שהאיזון בתכונות משתנה במקצת.
מתברר שלא רק מצב הרוח משנה לנו את הרגשת העולם אלא אם נתחיל לשנות את התכונות שלנו, אז אנחנו נראה מציאות אחרת, כי הכול לפי האדם המתבונן, המשיג והמציאות בפני עצמה היא תמיד אור אין-סוף ואנחנו רואים את מה שאנחנו מסוגלים לצייר לעצמנו על הרקע שלו, זה מה שקובע את העולם שבו אנו מרגישים את החיים, שנקרא עולם מהמילה העלמה, העלם כיוון שהוא מידת ההעלמה של אור אין-סוף שבו אנחנו נמצאים ע"י התכונות שלנו. ואם נרצה להידמות לאור הזה ולהיות משפיעים, כמוהו, נוכל להמשיך אלינו את המאור המחזיר למוטב שישנה, ישפר את הרצון שלנו שיקבל צורת ההשפעה. ואז לפי מידת ההתאמה שלנו אליו נרגיש אותו:
בהתאמה של עשרים אחוז נרגיש את עולם העשיה, בהתאמה של ארבעים אחוז את עולם היצירה, בהתאמה של שישים אחוז את עולם הבריאה, בהתאמה של שמונים אחוז את עולם האצילות ושנהיה תואמים במאה אחוז ל"אור אין סוף" נרגיש אותו שזה המציאות האמיתית, השלמה שנמצאת סביבנו כי לא נעלים אותה לעצמנו, לא נצייר על הרקע שלה עולמות שהבדל בינהם זה בחומר שככל שאנחנו יותר מתקרבים לעולם אין סוף החומר נהיה יותר זך, בזמנינו הטבע דוחף את כל האנושות שתתחיל להשוות צורה עם המציאות האמיתית שמחוצה לנו כיוון שהגיע הזמן שנרגיש אותה ונחיה בה.
ללמוד את החוקים שאנחנו פועלים בתוכם
