(הוא) הכה (דגש חזק באות כ')
הפיל (דגש חזק באות פ')
הציל (דגש חזק באות צ')
הציע (דגש חזק באות צ')
הגיע (דגש חזק באות ג')
הסיע (דגש חזק באות ס')
הביע (דגש חזק באות ב')
א) הה"א בקבוצת הפעלים הנ"ל נהגית בחיריק, ולא בצירה:
hipil ולא hepil
hitzil ולא hetzil
hitzia ולא hetzia
וכדומה.
ב) בקבוצת פעלים זו אין להוסיף יו"ד - הן בכתיב חסר והן בכתיב מלא - אף שהה"א נהגית בחיריק ואין אחריה שווא (על פי כללי העברית, אין להוסיף יו"ד לפני שווא ולכן נכתוב: דק-דוק ולא דיקדוק, עב-רית ולא עיברית, אכ-פת ולא איכפת וכדומה).
ג) הטיה והגייה של הכה:
* אני הכיתי hiketi
* אתה/את הכית hiketa hiket
* הוא הכה hika
* היא הכתה hikta
* אנחנו הכינו hikenu
* אתם הכיתם hiketem
* אתן הכיתן hiketen
* הם/הן הכו hiku
בהטיית הפועל הכה, בגופים אני, אתה, את, אנחנו, אתם, אתן יש להוסיף יו"ד אחרי הכ"ף ולהגות אותה בצירה (צירה מלא). זה נשמע דומה לפועל הקיא (אף הוא בבניין הפעיל), אבל ההבדל הוא בהגיית האות ה"א. ב-hiketi במובן הכה יש להגות את הה"א בחיריק. ב-heketi במובן הקיא יש להגות את הה"א בצירה. כדי להקל את ההטיה זכרו את הטיית הפועל "הביא":
* אני הבאתי/הקאתי heveti/heketi
* אתה/את הבאת/הקאת heveta/heketa
* הוא הביא/הקיא hevi/heki
* היא הביאה/הקיאה hevia/hekia
* אנחנו הבאנו/הקאנו hevenu/hekenu
* אתם/ן הבאתם/ן/הקאתם/ן hevetem/heketem
* הם/הן הביאו/הקיאו hevioo/hekioo
בחיפוש בגוגל של המילה "הכה" ללא יו"ד אחרי הה"א, רוב המשפטים מופיעים בציווי:
* (אתה) הכה את המומחה!
* (אתה) הכה בארנב!
* (אתה) הכה את הגיק!
רק בחיפוש אחר "היכה" ביו"ד אחרי הה"א המשפטים מופיעים בעבר:
* ynet: עובד זר היכה מטופל קשיש
* themarker: החורף היכה את התחזיות
* haaretz: הקסאם היכה פעמיים
מדוע הם מוסיפים יו"ד ב"הכה"? ייתכן שזה בשל אותה סיבה שהם מוסיפים יו"ד מיותרת ב"ידע" בעתיד (know), "יצא" בעתיד (go out), "ירד" בעתיד ועוד - כנראה כדי להקל על הקורא.
אבל מה עושים עם ההגייה? זה נשמע יותר מדי דומה להקאתי, הקאת. נראה לי טבעי יותר להגות את זה hikiti, hikita. אבל מה לעשות, לשפה העברית חוקים משלה. באותה מידה יש לי בעיה גם עם "להעז". הנטייה שלי היא להגיד כמו כולם "איך אתה מעיז?", אבל מאז שאני מודעת לכך שזוהי טעות אני כבר לא מעזה.
_______________________________
ביטויים קשורים (מילון אבן שושן):
* הכהו בלשון - הלשין עליו: "לכו ונכהו בלשון" (ירמיה יח יח)
* הכה גלים - [בהשאלה] עורר רעש והדים רבים
* הכה שורש - 1. השריש, העמיק את שורשיו: " ויך שורשיו כלבנון" (הושע יד ו); 2. [בהשאלה] התערה, התבסס
* הכה בתדהמה
* הכהו נפש - הכה אותו מכת מוות: "והכהו נפש ומת" (דברים יט יא).
* הכהו לבו - נקפו לבו, הרגיש רגש של חרטה על מה שעשה: "ויך לב דוד אותו על אשר כרת את-כנף אשר לשאול" (שמואל א כד ה)
* הוכה בסנוורים - [על פי בראשית יט יא] [בהשאלה] הסתנוור, חדל לראות את הדברים כמו שהם
* הוכתה עיר - (יחזקאל מ א): נכבשה.
