מה זו שליטה? מבחינה אבולוציונית, קיים בנו הצורך לשלוט על סביבתנו, כי אז אנו מעלים את סיכויינו לשרוד. בעולם של שינויים בלתי פוסקים, אנחנו מבקשים לעשות סדר וקביעות. אנחנו מבקשים לשלוט במציאות, כלומר, לשלוט בכל דבר שבו אנו מעורבים. לקבוע דברים באופן וודאי ולפעול באופן ברור. אנו צרכים להיאחז במשהו יציב ובטוח. אנו מעוניינים לקבל כמה שיותר מידע כדי להישאר בעניינים, להתעדכן במה שקורה, להרגיש תחושה של ודאות, להבין איך הדברים עובדים, לחזות מה יקרה, אחרת נרגיש שאנו חלשים ונאבדים. אנשים שונים זה מזה בצרכים שלהם, בגישת החיים שלהם בדרכי ההתמודדות שלהם וברמת צריכת השליטה והכוחניות.
מה גורם לאדם לרצות לשלוט ? שליטה מאפשרת לאדם לדחוק הצידה את כל אותם רגשות שאיננו רוצה לראות או להרגיש, כגון : פחד, בדידות, עצב, כאב, דחייה, הערכה עצמית נמוכה, "עד כמה אני מאמין שאני שווה". כשהאדם שולט באדם או במצב, הוא מרחיק מעצמו את אותם תחושות שלא קל לו להתמודד איתם ו/או להרגיש אותם. הדבר הכי חשוב כשהאדם שולט : הוא מונע מעצמו להיות חשוף לדבר הכי מפחיד מכל - ביקורת! 'אם אני שולט הרי אני מושלם ! ומושלמים אינם זוכים לביקורת'. היות והסינדרום של שליטה וביקורת אוחזים בו שוב ושוב הרי הוא מבקר את עצמו ושופט את עצמו ללא רחם, כשהשאיפה היא להיות בשליטה עצמית כל הזמן. התחושה של השליטה נותנת לו עוצמה פנימית והוא חושב שבאמצעותה הוא יכול לעשות הכול. האדם מאמץ לעצמו את השליטה כדי להגיע לאיזון פנימי ולפתור את הדיסוננס הפנימי שלו. השליטה נהפכת ל"דרך חיים" ומוכללת על כל האינטראקציות שלו עם הסביבה. השולט נמצא בצורך מתיש ותמידי לדעת הכול, להיות בעניינים. הוא מפחד שמא יקרה משהו שהוא לא בחר, או לא איך שרצה. "אם לא אשלוט בעצמי ובסביבתי, משהו או מישהו ישתלט עלי ואטרף". זהותו עשויה להתערער. אשליית השליטה מרגיעה אצלו את הפחדים ולכן אדם זה מעוניין לשלוט בכל מה שקורה סביבו, לשלוט בכל מצב, לשלוט בחומר ואף לשלוט באנשים. הפחד נהפך להתנהגות אובססיבית ועוצמות רבות של אנרגיה מושקעות בצורך לאזן תחושות פנימיות. אדם זה חש מתח נפשי ופיזי, כאבים בגוף ותשישות. השליטה מתגמלת את השולט בתחושת של רוגע ושלווה, וכל מטרתה- שיהיה לו טוב. היא מעניקה לחסר הביטחון מה שחסר לו, בטחון, וכך הוא מרגיש מוגן. אי אפשר להפתיע וגם אי אפשר לפגוע בו ! שליטה באנשים אחרים גורמת להנאה מהעוצמה הרבה ומהביטחון הזמני, עד אשר צונחים לפחד תהומי שאולי משהו ייקח את הכתר או ימשוך את השרביט מבלי להרגיש ואז תעלה תחושת הפגיעות והחשיפה.
מהם כליו של אדם הצורך שליטה ? אדם זה אוסף את כל חיצי הביקורת שלו כדי להחליש את כל מי שעומד מולו, שידע החצוף מול מי הוא עומד ומה הוא שווה בכלל ושוב הוא מחזיר לעצמו את השליטה. אדם המבקש לשלוט מתאפיין בכעס פנימי מוגבר, שהזעם מנהל אותו, וכך נעלמת השליטה על הפה וגורמת לו לרמוס כל מה שנמצא מולו. הוא נהפך להיות העבד של זעמו. מרגע שעיצב לעצמו את ה"תפקיד" שלו, הוא מנהל ויכוחים ומסעות שכנוע אינסופיים כדי להצדיק את עצמו, את תפקידו ואת נוכחותו. הוא מתנהג באימפולסיביות, מגיב מהר, חסר סבלנות לפרטים ולאנשים ומסתער על המשימה. ביחסי מרות, כדי לשמור על שליטה, נעשה שימוש בניבול פה שנועד להשפיל ולזלזל במושא ניבול הפה, מתוך מחשבה שכך ניתן להטיל מרות ולהנציח שליטה. זו "התמחות מיוחדת", רווחת, כדבר שבשגרה מתוך ניצול עמדת כוח. אדם זה משתמש בכלים כמו מניפולציות, ציניות, סרקזם, שקרים וביקורת. טיפוס מסוג זה יגיד "ככה אני רוצה, אני קובע כאן, תעשה מה שאני אומר", הוא שתלטן, פועל על פי שיקולי כבוד ואגו, דורש ציות ומשמעת, מכבד כוח וסמכות וזקוק לתחושת שליטה על אנשים ועל מצבים.
שליטה מלבלבת באווירה שיש בה ניצחון של אדם אחד ותבוסה של אדם אחר, שיעבוד של אדם אחד ודיכוי של אדם אחר, שליטה של אדם אחד וכניעה של אדם אחר. היא פורחת במקום שבו החזק מנצל את החלש. שימוש בשליטה יוצר דרגות של שווה יותר ושווה פחות, ומקנה זכות לחזק להיות גם המנצח, גם המרוויח וגם הצודק.
מה קורה כשמתערערת אצל האדם השולט, השליטה ? איבוד שליטה - המקור לאובדן שליטה הוא תמיד אמוציונאלי. כאשר אדם פועל ממקום אמוציונאלי – הוא פועל בצורה פחות אפקטיבית, פחות שקולה ופחות יציבה, וכתוצאה מכך הוא גם מגיע לתוצאות נמוכות או גרועות, למרות ואולי דווקא בגלל המאמצים הרבים מדי שהושקעו. פעולה ממקום אמוציונאלי היא תמיד פעולה שנובעת מעודף מעורבות, עודף אכפתיות, ציפיות גבוהות, חוסר גבולות, טוטאליות והקרבה. לעומת זאת, פעולה ממקום של שליטה עצמית נובעת משקט פנימי, מחשיבה בהירה, מהעדר מעורבות אישית ומסוג של ניטראליות, ויתור, השלמה ויכולת בחירה. אדם רגיש מדי, להוט מדי, מפוחד מדי, עצבני מדי, לחוץ מדי או טוטאלי – מאבד את שיקול הדעת שלו, את היציבות ואת הביטחון ובמקום זאת הוא מבצע טעויות ובחירות מוטעות. במצבים של איבוד שליטה וחוסר אונים, ישנם סיכויים גבוהים שיתפתחו דפוסי פעולה עוינים, מתוך אי היכולת להתמודד עם האיום או הסכנה. רגשות שליליים מציפים, החשיבה ההגיונית מצטמצמת וכך נוצר שיפוט מציאות לקוי ומסוכן, לא הגיוני שעלול להוביל להתנהגויות והתנגשויות קיצוניות. רגשות האימה והחרדה עולים. האדם מאבד את הביטחון העצמי שלו כיוון שהוא מצוי במצב הנוגד את הצורך שלו לחזות את המציאות ולשלוט בה ועולה החרדה שמשהו נורא יקרה. במצב עמום, השואף לשלוט, חש חוויית חוסר אונים ('לא משנה מה נעשה, זה לא יחזיר לי שליטה במצב') וירידה בערך העצמי. כשמשהו לא בדיוק מסתדר כפי שהוא רוצה, הוא מאבד שליטה ומשתולל. הוא מגיב בצורה חריפה המשחררת אנרגיית כעס ותסכול. כלפי חוץ, ניראה האדם השואף לשליטה, קר ומחושב אך מבפנים הוא טעון מאוד. לכן, גם גירויים קטנים מצליחים להוציא אותו משיווי משקלו ולגרום להתפרצויות תוקפניות ואלימות. זו תגובה שהאדם יתקשה להודות בה ולהסביר אותה לאחר מכן, משום שהיא סותרת את הדימוי העצמי שלו כאדם מאופק השולט בתגובותיו. אחת התוצאות של אשליית שליטה מתנפצת היא : הנטייה להאשים את הקורבן במה שקרה לו ובכך להסיר מעצמו כל אחריות. בדרך זו הוא שומר ומגן על האגו שלו, על התפיסות שלו לגבי עצמו, על יכולותיו, מסגולותיו, וחיזוק ביטחונו העצמי : הוא זוקף לעצמו את ההצלחות ומאשים בכישלונות שלו אנשים אחרים.
עוצמה אמתית - שליטה בריאה היא התנהגות המתגברת על מצבים לא נעימים בעזרת מעגל רחב של פתרונות וחלופות, שימוש בתושייה, שפה רגשית משוכללת ומציאת פתרון יעיל. האדם מווסת את עצמו, מתנהל בשיקול דעת, מתכנן את התגובה תוך יכולת לשיח פנימי ובינאישי יעיל. בעוצמה אמתית, יש את כל איכויות האחווה ושותפות מלאה ביצירה. יאפיין אותה התבוננות עמוקה, תבונה אנושית והבנה, יחד עם החלטיות, רצון חופשי ונחישות. היא תפגיש את הכוח עם חוכמה ורגש, וכך היא תהפוך את מאבקי הכוח למשחק הוגן.
לסיכום : מבחינה אבולוציונית, קיים בנו הצורך לשלוט על סביבתנו, כי אז אנו מעלים את סיכויינו לשרוד. אנשים שונים זה מזה ברמת צריכת השליטה והכוחניות. שליטה מאפשרת לאדם לדחוק הצידה את כל אותם רגשות שאיננו רוצה לראות או להרגיש, כגון : פחד, בדידות, עצב, כאב, דחייה, הערכה עצמית נמוכה. בגלל שהאדם הנזקק לשליטה פועל ממקום אמוציונאלי, הוא מועד לאבד שליטה, לפעול בצורה פחות אפקטיבית, פחות שקולה ופחות יציבה, וכתוצאה מכך הוא גם מגיע לתוצאות נמוכות או גרועות. לעומת הצורך בעוצמה מתוך חסך, העוצמה האמתית מכילה איכויות של אחווה ושותפות מלאה ביצירה.
