בעשר השנים האחרונות העולם חווה שינויים דרמטיים. משטרים נופלים, רודנים מאבדים את כוחם, רשתות חברתיות עוזרות לעבור משליטה של יחידים לשליטת רבים, ובכלל,
נדמה כי אנו נמצאים בפתחו של שינוי גדול מכדי שנוכל להכיל. השינוי הזה הוא כה משמעותי, שיש המכנים אותו ”שינוי אבולוציוני“.
הרשו לי להציג לכם מטאפורה מהעולם החי שביכולתה לשפוך אור על מצב האנושות כיום, ואולי אפילו לספק השראה לחשיבה חדשה בדבר העתיד המסעיר שצפוי לנו.
מבט חוקר אל מבנה גופו של זחל הפרפר יגלה מיליארדי תאים, שבעה מיליארד לצורך העניין. האמת היא, שתאי הזחל ואנחנו די דומים. התאים עובדים קשה יום-יום, יש תאים שממוקמים במערכת העיכול ותפקידם לאסוף מזון, לפרק אותו ולייצר ממנו מוצרים שונים. תאים אחרים מגנים על הזחל מפני אויבים שונים מתוקף תפקידם כחיילים נאמנים במערכת החיסון, תאי מערכת הנשימה דואגים לאספקת חמצן לגוף, לכל קבוצת תאים יש משימה, ורק שיתוף הפעולה המתקיים ביניהן מאפשר לזחל לגדול.
אם כתב כלכלי היה נקלע לאזור, הוא היה מסקר את גדילת הזחל במילים הבאות: ”הכלכלה משגשגת, יש שפע של מקומות עבודה והגידול בתוצר נמשך“.
אלא שדווקא בשיא השגשוג וההצלחה, קורה משהו שמערער לחלוטין את עולמם השלו של מיליארדי תאים.
הזחל מגיע לנקודת השיא בגדילה שלו, הוא מאט את קצב האכילה והתפתחותו נעצרת. כתגובת מנע, מפטרת מערכת העיכול מספר עצום של עובדים, בניסיון נואש לקצץ במשאבים, כי אין מספיק מזון לעכל. הגוף נזקק לפחות חמצן, ופחות חומרים מגיעים לאיברים השונים. בפועל,
המערכת כולה נכנסת למצב של צלילה חופשית. ואז, מתוך חוסר הוודאות הכללי שמאיים על המשך קיום תאי הזחל, וברגע שנראה שהמערכת כולה עומדת לקרוס, קבוצת תאים אחת מסרבת להשלים עם המציאות המרה.
תאים אלה זהים מבחינה גנטית לשאר תאי הזחל, ההבדל היחיד הוא שהם ”חושבים“ אחרת. ולכן הם מגיבים אחרת לאותו המצב.
מדענים העניקו להם את השם ”תאים בעלי דמיון“ Imaginal Cells. לתאים האלה יש חזון: ”אפשר לעשות מהזחל הזה משהו הרבה יותר טוב!“ והם מחליטים להוביל שינוי.
בהתחלה השינוי נתקל בהתנגדות גדולה, אבל גיבורינו אינם מוותרים. בעוד המערכת ממשיכה להתפורר, הם מתחילים להתחלק במהירות ובצורה מאורגנת. הם יוצרים יחד אשכול של תאים חדשים - תאים שקשורים זה לזה ו“מתקשרים“ לתאים אחרים באמצעות מערכת שמשדרת אותות בתדירות גבוהה מהתאים האחרים, אלה שאינם חפצים בשינוי. כל תא מקבוצת ”בעלי הדמיון“ יודע בדיוק מהו כיוון ההתפתחות הכללי. מתאים חסרי זהות הם הופכים לקבוצה המשמעותית בגופו המתנוון של הזחל. כל תת קבוצת תאים כזו מתפתחת לאיבר חדש, שלא היה קיים בזחל המקורי. חלקם יהפכו לכנף, האחרים לרגליים, קבוצה אחרת תרכיב את איברי התעופה הזעירים וכך הלאה. בתום פעילותם, מגיח מגופו הגווע של הזחל, יצור חדש לגמרי, מפותח ומשוכלל בהרבה - הפרפר.
אז מה לנו ולאבולוציה של הפרפר?
גם אנחנו חלק מהטבע. וגם העולם שלנו עובר שינוי איכותי בדרכו לחברה מחוברת ומתקדמת יותר מבחינת אבולוציונית. במצב הזה כל אחד מאיתנו צריך לבחור: להישאר במצב הקיים או להתחיל לחשוב על התפתחות עתידית ולתת השראה לאחרים בבניית חזון לעולם חדש וטוב יותר. עולם שמושתת על ערכים חדשים. עולם שבו הכלכלה, החברה, החינוך ושאר המערכות החברתיות יתקשרו זו עם זו בדרך חדשה והרמונית,
שטרם הכרנו.
נדמה כי אנו נמצאים בפתחו של שינוי גדול מכדי שנוכל להכיל. השינוי הזה הוא כה משמעותי, שיש המכנים אותו ”שינוי אבולוציוני“.
הרשו לי להציג לכם מטאפורה מהעולם החי שביכולתה לשפוך אור על מצב האנושות כיום, ואולי אפילו לספק השראה לחשיבה חדשה בדבר העתיד המסעיר שצפוי לנו.
מבט חוקר אל מבנה גופו של זחל הפרפר יגלה מיליארדי תאים, שבעה מיליארד לצורך העניין. האמת היא, שתאי הזחל ואנחנו די דומים. התאים עובדים קשה יום-יום, יש תאים שממוקמים במערכת העיכול ותפקידם לאסוף מזון, לפרק אותו ולייצר ממנו מוצרים שונים. תאים אחרים מגנים על הזחל מפני אויבים שונים מתוקף תפקידם כחיילים נאמנים במערכת החיסון, תאי מערכת הנשימה דואגים לאספקת חמצן לגוף, לכל קבוצת תאים יש משימה, ורק שיתוף הפעולה המתקיים ביניהן מאפשר לזחל לגדול.
אם כתב כלכלי היה נקלע לאזור, הוא היה מסקר את גדילת הזחל במילים הבאות: ”הכלכלה משגשגת, יש שפע של מקומות עבודה והגידול בתוצר נמשך“.
אלא שדווקא בשיא השגשוג וההצלחה, קורה משהו שמערער לחלוטין את עולמם השלו של מיליארדי תאים.
הזחל מגיע לנקודת השיא בגדילה שלו, הוא מאט את קצב האכילה והתפתחותו נעצרת. כתגובת מנע, מפטרת מערכת העיכול מספר עצום של עובדים, בניסיון נואש לקצץ במשאבים, כי אין מספיק מזון לעכל. הגוף נזקק לפחות חמצן, ופחות חומרים מגיעים לאיברים השונים. בפועל,
המערכת כולה נכנסת למצב של צלילה חופשית. ואז, מתוך חוסר הוודאות הכללי שמאיים על המשך קיום תאי הזחל, וברגע שנראה שהמערכת כולה עומדת לקרוס, קבוצת תאים אחת מסרבת להשלים עם המציאות המרה.
תאים אלה זהים מבחינה גנטית לשאר תאי הזחל, ההבדל היחיד הוא שהם ”חושבים“ אחרת. ולכן הם מגיבים אחרת לאותו המצב.
מדענים העניקו להם את השם ”תאים בעלי דמיון“ Imaginal Cells. לתאים האלה יש חזון: ”אפשר לעשות מהזחל הזה משהו הרבה יותר טוב!“ והם מחליטים להוביל שינוי.
בהתחלה השינוי נתקל בהתנגדות גדולה, אבל גיבורינו אינם מוותרים. בעוד המערכת ממשיכה להתפורר, הם מתחילים להתחלק במהירות ובצורה מאורגנת. הם יוצרים יחד אשכול של תאים חדשים - תאים שקשורים זה לזה ו“מתקשרים“ לתאים אחרים באמצעות מערכת שמשדרת אותות בתדירות גבוהה מהתאים האחרים, אלה שאינם חפצים בשינוי. כל תא מקבוצת ”בעלי הדמיון“ יודע בדיוק מהו כיוון ההתפתחות הכללי. מתאים חסרי זהות הם הופכים לקבוצה המשמעותית בגופו המתנוון של הזחל. כל תת קבוצת תאים כזו מתפתחת לאיבר חדש, שלא היה קיים בזחל המקורי. חלקם יהפכו לכנף, האחרים לרגליים, קבוצה אחרת תרכיב את איברי התעופה הזעירים וכך הלאה. בתום פעילותם, מגיח מגופו הגווע של הזחל, יצור חדש לגמרי, מפותח ומשוכלל בהרבה - הפרפר.
אז מה לנו ולאבולוציה של הפרפר?
גם אנחנו חלק מהטבע. וגם העולם שלנו עובר שינוי איכותי בדרכו לחברה מחוברת ומתקדמת יותר מבחינת אבולוציונית. במצב הזה כל אחד מאיתנו צריך לבחור: להישאר במצב הקיים או להתחיל לחשוב על התפתחות עתידית ולתת השראה לאחרים בבניית חזון לעולם חדש וטוב יותר. עולם שמושתת על ערכים חדשים. עולם שבו הכלכלה, החברה, החינוך ושאר המערכות החברתיות יתקשרו זו עם זו בדרך חדשה והרמונית,
שטרם הכרנו.
ללמוד את החוקים שאנחנו פועלים בתוכם
