מי יישא באחריות לנזק למשלוח דגים עקב ניתוק מהקירור? 

עו"ד עומר וגנר, עו"ד גיל נדל

לאחרונה, ניתן פסק-דין על ידי בית משפט השלום בחיפה במסגרת תביעה של יבואן דגים קפואים, שניזוקו עקב ניתוק מכולה מן החשמל בנמל חיפה. היבואן הגיש תביעה נגד כל הגורמים המעורבים בשרשרת ההובלה, לרבות המוביל הימי, סוכן האוניה, נמל חיפה, משרד הבריאות, ובית המשפט נדרש לקבוע מי יישא באחריות לכך.

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

חברת ריסורסס ייבאה לישראל בשנת 2006 משלוח של דגים קפואים מסוג ברמונדי ושילמה לספק כ-275, 000 ש"ח. דגים אלה היו צריכים להיות שמורים בעת עת במכולת קירור בטמפ' של מינוס 18 מעלות. המשלוח יובא לישראל באמצעות חברת הספנות Yang Ming וסוכן האוניה קונמרט.

עם הגיעה לישראל, הוצבה המכולה בנמל חיפה, והועברה על ידי הנמל למסוף נמל הקישון, ובשל טעות, לא חוברה לחשמל (קירור) למשך שלושה ימים. חברת נפטון היא קבלן משנה של סוכן האוניה קונמרט בנמל חיפה, והיא החברה האחראית על חיבור מכולות קירור לחשמל.

כאשר היבואן ביקש לשחרר את המשלוח, בדק משרד הבריאות את תכולתו וקבע כי הוא אינו ראוי למאכל אדם. בקשת היבואן לפיצוי מחברת הביטוח שלו נדחתה, ולאחר מספר חודשים, בוצעה בדיקה חוזרת של משרד הבריאות, שאישר את שחרור המשלוח.

היבואן הגיש תביעה על סך כ-440, 000 ש"ח נגד חברת הספנות, סוכן האוניה, חברת נמל חיפה וקבלן המשנה שלה, וחברת הביטוח שלו, ואף נגד משרד הבריאות, וביקש כי אלו יפצו אותו בגין הנזק שנגרם למטען. היבואן טען כי הנזק התרחש בשל רשלנות מי מן הגורמים הללו, וכי בעקבות רשלנות זו נאלץ הוא למכור את המשלוח במחיר נמוך ממחיר הרכישה, כך שמחיר המכירה היה כ-145, 000 ש"ח בלבד.

כל הגורמים בשרשרת ההובלה הכחישו את אחריותם וביקשו לדחות את התביעה נגדם.

פסק-הדין:

ראשית, נדרש בית המשפט להכריע האם המשלוח ניזוק או לא, שכן תוצאות בדיקות משרד הבריאות היו סותרות. בית המשפט קבע כי הבדיקה הראשונה שנעשתה הייתה אמינה יותר שכן היא הייתה מקיפה יותר, והרופא מטעם משרד הבריאות שביצע אותה העיד בבית המשפט ועדותו לא נסתרה. לאור זאת קבע בית המשפט כעניין שבעובדה, שהמשלוח אמנם לא היה במצב נוראי, אלא שהוא היה במצב בין סביר לירוד.

לאחר מכן, נדרש בית המשפט להכריע מתי התרחש הנזק- האם עוד לפני המכלת המשלוח, בסין, כטענת הנתבעות, או רק בארץ, כטענת היבואן. בית המשפט ציין כי למשלוח בסין ניתן אישור ממשרד הבריאות בסין המציין כי המשלוח ראוי למאכל והוא הומכל בטמפ' של מינוס 18, והוכח כי מדינת ישראל מכירה באישורים כאלה, ולכן, קבע, כי יש לדחות את טענת הנתבעות כי הנזק אירע עוד לפני המכלת המשלוח בסין. בנוסף, נדחתה הטענה כי הנזק אירע במהלך ההובלה הימית שכן עניין זה לא הוכח.

בעניין עליית הטמפ', קבע בית המשפט כי במהלך הימים בהם המכולה לא הייתה מחוברת לחשמל בנמל חיפה, עלתה הטמפ' ממינוס 18 למינוס 10 מעלות. ביחס לטמפ' של הדגים עצמם, לא הובאו ראיות חד משמעיות בעניין, ובית המשפט הניח כי הטמפ' שלהם עלתה עד למינוס 12 מעלות. בית המשפט קבע כי מן העדויות עולה שעליית הטמפ' עד למינוס 12 מעלות גרמה להפשרה חלקית של הקרח העוטף את הדגים, ולכן, קבע כי נגרם לדגים נזק.

לאור זאת, נדרש בית המשפט להכריע מיהו הגורם האחראי לנזק זה. בבית המשפט הוכח נוהל לפיו כאשר מכולה מועברת מנמל חיפה למקום אחר בתוך הנמל, הנמל לא מיידע תמיד את סוכן האוניה - קונמרט בעניין. לאור זאת, קבע בית המשפט כי קונמרט וקבלן המשנה שלו נפטון לא היו יכולים לדעת על העברת המכולה למסוף הקישון, ולכן, לא היו יכולים להיערך מבעוד מועד לחברה לחשמל במסוף הקישון. בית המשפט קבע כי מן העדויות עולה שכאשר מכולה "נעלמת", מניח סוכן האוניה כי היבואן שחרר אותה.

לאור זאת, קבע בית המשפט כי נמל חיפה הוא האחראי העיקרי לנזק, אך גם סוכן האוניה וקבלן המשנה שלו אחראים לכך שלא צפו תקלות בהתנהלות זו ולא חיפשו דרכים למנוע אותן, ולפיכך, קבע בית המשפט כי על נמל חיפה תוטל אחריות של 60%, על סוכן האוניה קונמרט אחריות של 20%, ועל קבלן המשנה שלו נפטון אחריות של 20%.

בעניין הביטוח, טענה חברת הביטוח כי נזק למטען שנגרם עקב קלקול של מכולת הקירור- מכוסה בפוליסה, אך נזק עקב ניתוקה מהחשמל- אינו מכוסה. בית המשפט דחה טענה זו, וקבע כי מן הפוליסה ניתן להבין שהיא מכסה נזק עקב עליית טמפרטורה בדגים מכל סיבה שהיא, ובכל מקרה, אם יש ספק, הוא יפעל נגד חברת הביטוח שניסחה את הפוליסה.

בעניין גובה הנזק, דחה בית המשפט את טענת היבואן כי יש לפצותו בשווי המטען בתוספת 35%, וקבע כי זה היה המצב אילו היה מדובר ב-Total Loss, אך מכיוון והמטען ניזוק באופן חלקי, יש לקבוע פיצוי נמוך יותר בגין הנזק שהתרחש בפועל. בנוסף, דחה בית המשפט את טענת היבואן כי המשלוח היה צריך להימכר לקונה במחיר של 433, 000 ש"ח, שכן טענה זו לא הוכחה במסמכים ובראיות.

לאור זאת, קבע בית המשפט כי אין לפצות את היבואן על אובדן רווחים או על עלויות הובלה, אלא רק על הנזק הישיר שחווה – כלומר, ההפרש שבין מחיר הקניה מסין (275, 000 ש"ח) למחיר המכירה בארץ (145, 000 ש"ח), המסתכם בסך של כ-130, 000 ש"ח, ובתוספת ריבית והצמדה- 170, 000 ש"ח.

לאור כל זאת, קיבל בית המשפט באופן חלקי את תביעת היבואן והורה לנמל חיפה לשלם 60% מסכום זה, לסוכן האוניה קונמרט ולמוביל הימי לשלם 20% מסכום זה, ולקבלן המשנה מטעם קונמרט לשלם 20% מהסכום. נפסק כי פוליסת הביטוח מכסה את האירוע, וכי חברת הביטוח נדרשת לפצות את היבואן, אך כל הגורמים האחרים חויבו לפצות את חברת הביטוח, כך שבסופו של דבר, חברת הביטוח לא תצטרך לשלם.

(ת.א. (שלום חיפה) 18527-06 ריסורסס נ' מגדל ואח', פסק-דין מיום 15.5.11, השופטת ת. נאות-פרי, שמות ב"כ הצדדים לא צוינו)