כדי שהעיתונים היומיים יעשו את מה שהם צריכים לעשות באמת שזה לחנך את העם לא צריך לעשות שינויים גדולים, התוכן יכול להישאר אותו התוכן, מה שחשוב הוא כיצד מגישים אותו, למה הכול מכוון. כל הערה בעיתון, כל קטע, כל סקופ, אפילו מודעות הפרסום– הכול צריך להתקבל ולהיות מודפס רק בתנאי שזה מביא את הקורא למחשבה איך אפשר להשתפר.
לכל דבר יש מקום, תלוי רק כיצד משתמשים בזה, מה רוצים להשיג בזה, אלו שינויים באדם. במקום להתענג על כל האירועים השליליים ולצעוק: תראו מה קורה בבתי הספר, במשטרה, בממשלה, בשכונות העוני וכו... – צריך להשתמש בזה לחיוב, לבניית האדם ולהראות מדוע זה קרה, כיצד מתמודדים עם זה, ומה לעשות כדי שמחר זה לא יקרה.
אמצעי התקשורת ההמוניים צריכים לבנות את החברה האנושית. לכן הם נקראים "אמצעי תקשורת", מפני שהעתיד הטוב תלוי בכך שנהיה קשורים זה לזה כי כל הטבע זה מערכת אחת,
לכן הם צריכים לגייס אותנו להתקשר ביננו, לכבות יחד את השריפות ולתקן את השחיתויות שמתגלות בכל מקום בחברה שלנו.
הם צריכים לבנות ולא להוציא מקרה קטן ולנפח ממנו שריפה ענקית, כדי למכור את עצמם יותר טוב, נדרשת גישה שונה לחלוטין, לכן הם צריכים להימצא בידיהם של אנשים חכמים מאוד, שמבינים את מטרת הקיום ויודעים לאן האנושות צריכה להתקדם. לאן היא מתפתחת, שזה לאחוד כולל,
הם צריכים להיות מחנכים גדולים שידעו כיצד להשתמש בכל מה שקורה בעולם לבניית האדם שבנו. אפשר לפרסם מידע על הכול, לא צריך להסתיר משהו, אך כל העניין הוא כיצד מסבירים אותו ביחס למטרת החיים: מהיכן כל זה נובע ולאן זה מוביל, כיצד לא עושים יותר טעויות כאלו, כיצד אירוע באזור אחד משפיע על העולם כולו, להסביר מדוע זה קרה דווקא שם, וכן הלאה.
צריך להיות דיווח שמלווה בהסברים, ולא סתם התלהטות יצרים מסביב לאירוע כלשהו, צריך לעודד השתתפות כדי להרגיש את הגלובליות העולמית ואת התלות הכללית, לעורר יחס של ערבות,
כלי התקשורת העתידיים ידווחו את אותן החדשות כמו היום רק ההבדל היחיד הוא באיזה אור הם יציגו אותן, כיצד הם יגשו אליהן, כיצד יספרו ויגישו וזה הכי חשוב! זהו דבר מאד עדין, אלה יכולות להיות כמה שורות בלבד אך הן יהיו מנוסחות בצורה שתכוון את האדם לכיוון הנכון.
ככל שהם יבינו יותר מהר מה תפקידם האמיתי כך החיים שלנו יהיו יותר מאושרים בכל המובנים, הכוח נמצא בידיים שלהם,
ללמוד את החוקים שאנחנו פועלים בתוכם
