ומה אתם רואים?! 

ומה אתם רואים?!

אז מה אתם: רואים, מרגישים, חשים, למראה התמונות בהמשך?  ישמח את לבי אם תגיבו לפני שאתם קוראים את הפוסט - גם אם זה משונה.

הסיבה היא הרצון שתהיו חופשיים להגיב איך שאתם חושבים ומרגישים ורואים, עם כמה שפחות השפעות, I will take my chances….

אח"כ אפשר לקרוא בנחת את ההמשך, ואם בא לכם תגיבו שוב, מה כבר יכול להיות? אתם הרי רגילים שהדברים אצלי לפעמים שונים, ואינני מגבילה אתכם...

תודה

את הראשונה שבאמת יוצאת דופן ראיתי האמת לראשונה כאן אצל גולש בקפה שקרא לה "בטונדה יפה בסין". הסתכלתי שוב בתמונה כדי לנסות לראות, להבין, ואולי גם אני לראות את היופי במבנה, כמותו. לא עזר, אני רואה דברים וחשה את הדברים שונה.

את הבאות וגם את זו אח"כ ראיתי בגוגל.

נזכרתי בתקציר שמכינה לנו בפרקים טלוני של הספר "ארבע הסכמות של דון מיגל רואיס." וב"הנחות שאנשים מניחים"....וחייכתי לעצמי כזה בלב.

איכשהו זזו ה"גלגלים" בראש וגם ב"דבר ההוא" שם בפנים, איך קוראים לו, שכחתי, אה ...הלב,  והתחלתי לחשוב איך זה שאנשים שונים רואים, חשים, וחווים דברים כל כך שונים מאותה תמונה ממש, וגם כאן מניחים הנחות שהמבנה "יפה", וכד'.

כשאני מסתכלת בתמונה אני רואה: בטון, וכפי שאתם מתארים לעצמכם בטון ואספלט אינם my cup of tea, מה היה שם לפני ואיננו (דיונות, שטח ירוק, חיות בר), מודרניזציה ואווירת מרוץ מטורף של חיים מודרניים ומתועשים, זיהום אויר, ואת עובדת היות הפרט בהמון ובעומס הזה בודד, נעלם, וכל כל בלתי חשוב ונראה. ראו כמה נראות קטנות וחסרות משמעות המכוניות בתמונה...

להיות במקומות כאלה לא עושה לי טוב. נכון שאני מעריכה תשתיות טובות של כבישים שמאפשרים גישה ונסיעה מהירה וללא פקקים ממקום למקום, אך כשרואים זאת כך, את המבנה מהצד מלמעלה והאזור, זה מקבל משמעות גדולה ורחבה, ואותי אישית קצת מלחיץ, מחניק, ובודאי אינו משרה רוגע ושלווה, או נותן תחושת יופי.....

כמו כאן למשל

מזכיר מבחינה מסוימת את: היפה והחיה, כשאחד יכול לראות את היופי ואחד את הכיעור, כשזה יכול לשכון זה לצד זה, וכשהיפה והמכוער בעיני כולם זה מוסכמות.

גם בתים שאנשים בונים לעצמם, כשאחד בונה לעצמו מה שבעיניו ארמון יפהפה, בעיני השני עלול להיראות מכוער בצורה מצחיקה, ויש בהחלט כמה "וילות" כאלה, שבודאי עלו לבעליהן הון תועפות בעירי היקרה....

מצד אחר יש כמובן כאמור מי שרואה יופי במבנים מורכבים אלה, יש אפילו מי שהם מביאים לו השראה, כמו כאן בהמשך הציור הזה

שלקוח המאתר הזה כאן

http://www.gulkopaintings.com/

כשאני ואחותי נוסעות יחד בעיר או מחוצה לה, ורואות למשל מבנים מודרניים גבוהי קומה או איזה מונומנט טכנולוגי מרשים היא משמיעה אנחת התפעלות, ואני אנחת אי שביעות רצון, כשכמובן אני תמיד מעדיפה נוף טבעי או ירוק.

כשאני רואה דיונות אני מחייכת מאוזן לאוזן, מנסה לא להפסיד שנייה מהמראה והיא מעקמת את האף, ובשום אופן לא מוכנה לשמוע על "החלקה" בחולות (כמו שהיינו עושים כילדים) כי החול יפריע לה באצבעות .....

כל אחד רואה וחש את היופי במקום אחר, ואתם יודעים מה? זה בסדר גמור, וזה גם טבעי שיהיה כך, לא כולם אותו דבר ועם טעמים והשקפות עולם זהות.

העיקר שלא לראות דברים מובנים מאליהם (אחת מארבע ההסכמות), לא לכפות אחד את דעתו, ראייתו והרגשתו על השני, ובהחלט גם לא להרוס תוך כדי אלה את מה שנשאר, כך שגם השני שאוהב מרחבים וטבע (במקרה זה) ישאר לו אויר לנשימה ובמה להשיב את נפשו.

לדעתי ה"בטונדה" של אותו גולש "נהדרת" כשהיא רחוקה, שם בסין, איפה שבאמת זקוקים לה בשל מספרם הרב, כאן עדיפים לי כמה שפחות בטון, זיהום אויר, וירוק....ממילא עוד ועוד כבישים ובטון והפקקים אותו דבר....

עלה במקור כולל תמונות ולינקים בבלוג שלי כאן

http://cafe.themarker.com/post/2358595/