הסרט-ספר "הסוד" אומר, שהאדם מזמין לעצמו את הדברים, שהנבואות מגשימות את עצמן,
לדוגמא: בא לך שיהיה לך כסף, שהמינוס ייגמר, אז אם תבקש ומאוד תרצה זה יקרה...
האמת שזה בסך הכול זה עוד תרגיל פסיכולוגי זול, די ישן למען האמת ולא כל כך "סודי" שכבר לפני 50 שנה פורסם. ודאי שאין בכך ממשיות. הרי אם זה היה באמת עובד כך, שאדם מזמין לעצמו משהו והוא קורה - אז בואו רגע נחשוב - מי מאיתנו לא רצה מתישהו שיהיה לו טוב? ובכל זאת לא כל כך טוב...
למעשה כולם חושבים על טוב ושואפים לטוב, הבעיה היא שאדם רוצה שיהיה לו טוב דרך ניצול הסביבה. אם זה לא היה כך, אם כולם היו חושבים על טוב, בלי לעשות את עצמם מעל אחרים במשהו, לכל הפחות בלי לגרום לאחרים איזו אי נעימות - אז באמת היינו מצליחים, אז באמת המחשבות שלנו היו פועלות בעולם.
המחשבה שלנו היא הדבר הנעלם ביותר, נשק אדיר, אך איננו יודעים איך להשתמש בו.
יש כאן פטנט מאוד פשוט: אם אתה חושב להצליח בזה שאתה משפיע לאחרים, בזה שאתה אוהב ונותן, אז אתה בטוח מצליח. רק צריך ללמוד איך לעשות כך שבזה שאתה משפיע, אתה מקבל.
ולא מדובר על הדרך שבה יפי הנפש בעולמנו עושים טוב - יש הרבה אנשים כאלה (עד 10% מהאוכלוסייה בכל דור) - כי הם עושים זאת מתוך הגנים הטבועים בהם, כך הם בנויים מלידה - נהנים אגואיסטית מלתת.
מדובר על התגברות מעל האגו, ולא בתוכו,
המפתח הוא לפתח אהבה. אם אני אוהב את הילדים שלי למשל, אז כמה שאני נותן להם אני נהנה. אפילו אם יהיו לי מיליון ילדים, אני אהנה פי מיליון. הבעיה היא רק לרכוש אהבה למיליונים שסביבי.
מה שחסר לנו זה התמונה שאנו כולנו קשורים לנשמה אחת, שאנו באמת "אדם אחד". אם היינו רואים שכולנו קשורים כמו גלגלי שיניים ותלויים זה בזה לחלוטין, היינו מתחילים להרגיש שכדאי לנו להיות טובים לאחרים, כי זה חוזר אלינו פי אין סוף. הראייה הזו היא מה שחסר לנו.
וכדי לפתח אותה צריכים להיות בסביבה שגם רוצה לפתח ראייה כזאת ואז הפוטנציאלים המשותפים יהפכו לרצון גדול בכל אחד שיוכל להיות כמעבר שפע לאחרים,
ללמוד את החוקים שאנחנו פועלים בתוכם
