ראש השנה מאופיין בצריכת דבש ובקנייה של מרבית הדבש להמשך השנה.
מאמר זה לא יעסוק בדבש ובתכונותיו וגם לא יעסוק בהיבט המוסרי של לקיחתו מהדבורים ואפילו לא בסכנות הצפויות לאנושות בכלל כתוצאה מהתמעטות אוכלוסיית הדבורים בעולם, אלא בדבר אחד פשוט הנקרא מבצעי רשתות השיווק והאם במידה מסוימת, דומות הן למין מלכודת דבש מתוקה ונעימה ?
קחו למשל את מבצעי 10 שקלים של הרשתות ?
האם כול המבצעים שווים בעינכם ?
האם באמת הסכום 10 משקף את מחירם האמיתי, קרי האם אכן כול מבצע עם המדבקה שקלים 10 הוא אכן "מבצע 10" ?
הרי ברור שכולם שאכן חלק "מהמבצעים", הם כלל לא מבצע ואפילו לצורך "המבצע" מחירו עלה על מנת "ליישר קוו" למשפחת העשר !
הרי ברור לכול מי שלקח אפילו פרק מבוא בסטטיסטיקה או כול בר דעת יודע שלמעשה ההסתברות שמחיר המוצר "לפני המבצע" אינה דומה למחירו אחרי "המבצע" או במילים אחרות משהוא כאן עיגל את המחירים, ובדרך כלל רק למעלה.
על מנת לתת בכול זאת מידת משיכה ואטרקטיביות בוחרת בדרך כלל הרשת 1-2 מוצרים, אשר מחירם אכן טוב, אשר תפקידם אכן להקרין גם על השאר את תחושת הזול.
רוצים כלל אצבע, אשר עובד - בבקשה – אחוז המבצעים הטובים בכל רשת לא עובר את 3% מהפעילות הכספית ואו כ-2% מהפעילות ברמת מוצר בודד.
במילים אחרות ודי בקירוב ניתן לומר אחוז המוצרים הטובים לא עולה על 2%, קרי אם רשת מפרסמת לקראת החג 500 מוצרים "במבצע", הרי שהמבצעים שבאמת שווים, מספרם לא עולה על 10.
זה כול הסוד – ולכן מרגע זה חשוב להסתכל על המחיר ולא רק על השילוט, על המחיר ולא רק על המיקום (משטח/ראש גונדולה), על המחיר ולא על מבצע הקופה, כן רבותי יש להקפיד בסך הכול על שני כללי ברזל
הראשון – לשאול את עצמנו ללא הרף האם "המבצע" כלל נחוץ לנו - והשני לבחון באמת את מחירו – לא מחיר קודם מול מחיר נוכחי, שהרי זו פיקציה בלבד, אלא את מחיר האמיתי, לא מחיר לפני הנחה ולא את עוצמת ההנחה באחוזים, שהרי ניתן לתת גם הנחה 90%, השאלה כמובן ממה, אלא מהמחיר נטו.
זהו רבותי, על קצה האצבע הטבולה בדבש, מדריך קצר אך קולע לקראת הקניות לחג.
שנה טובה, יובל.
יובל לובנשטיין, יועץ בתחום הקמעונאות ומוצרי הצריכה מלווה חברות בתחום בכל הקשור למיזוגים ורכישות. שימש במגוון תפקידי ניהול בכירים ברשתות מובילות בישראל כמו שופרסל והום סנטר
