יש לכם חלום, איזה שהוא כישרון, נכון? עכשיו בואו נהיה ישיר, מה עשיתם היום כדי שהחלום יתגשם?
נו...?יש תשובה? לרובנו אין, כי בפנים עמוק עמוק, אנחנו יודעים שחצי מהזמן אנחנו מבזבזים על אויר, אם זה דיבורים ואם זה מעשים חלקיים שבסופו של דבר לא הסתיימו כמו שרצינו.
יש מגוון שלם של אנשים מכל מיני תחומים שיש להם כשרון אדיר! אבל... הם חיים באופוריה שהכשרון זה הכל, ושוכחים שעבודה קשה היא מה שגורמת לכשרון לצאת החוצה.
היום אני אדבר על מוזיקה, מוזיקאים הם עם מאוד מוזר, רובם עושים זאת בשביל הכיף הטהור שנמצא בין כמה אקורדים וצירופי מילים. רבים מהמוזיקאים שוכחים מהי עבודה קשה, מאיפה מתחילים ומהי רצינות...חלקם אפילו מוותרים מראש, טוענים שזה תחום קשה ועולם אכזר, שאי אפשר להתפרנס ממנו, ואי אפשר לחיות ממנו בכבוד, באמת? אתם מוותרים עוד לפני שניסיתם?תירצתם את ההפסד שלכם עוד לפני שחלמתם ועבדתם על ניצחון?יש בזה הגיון?
הויתור העצמי הזה, גורם לבינוניות, במקום שמוזיקאי יישב בביתו ויתאמן על שירה, או כתיבה של לחנים, או כל דבר אחר, הוא מוותר, הוא נשען על תירוצים שסוחפים אותו למקום של בזבוז זמן, ובכך הוא מאבד את ההתמדה שלו ואת כוח הרצון שלו להשקיע בתחומים אחרים, הרי הוא לא סתם בחר במוזיקה, מתוך אהבה ורצון לעסוק בה, והנה הוא מוותר לעצמו עוד לפני שניסה וגורם לתחום עיסוקו להזנח...
השאלה היא מאיפה מתחילים?מתחילים משלב האמונה, מאמינים בצורה מאוד חזקה בכל שיר, לחן, עיבוד, מילה, הכל! פשוט מאמינים, בכל הכוח, בכל הבטחון, נשמע הזוי ומאוד תלוש מהמציאות, אבל אנשים כמו מאדונה, אלטון ג'ון, מייקל ג'קסון ועוד רבים אחרים היו אנשים שהאמינו במה שהם עושים והיו בטוחים בכל שיר או מילה על הבמה ובאולפן.
עוד נקודה מאוד חשובה היא עניין הכשלון, הרבה מאוד מוזיקאים בארץ ובעולם שחווים כשלון ישר נופלים לקרשים ומוותרים על הכל, הרי אם נכשלתי אני לוזר, אני אפס, האמנם? האמת שלא, לא כל חייכם אתם תקבלו נצחונות גדולים והצלחות אדירות, בין כל ניצחון והשיג בין אם קטן או גדול יסתתר כשלון או טעות שמנעה ממכם להגיע ליעד אחר, אל תתנו לזה להפיל אותכם, תפסו את הטעות בידיים ותלמדו ממנה! זה נשמע קלישאתי ומרוח אבל האמת שזה הדבר הכי פשוט ובסיסי בחיים...
נקודה נוספת שנשארת רלוונטית בנושא, היא השאלה כל יום מה עשיתי היום? האם אי פעם בתור מוזיקאים היה לכם דף מטרות יומי?שבועי?חודשים?שנתי? אם לא אז איך אתם עובדים? איך אתם קובעים לעצמכם מהי התקדמות, ומהי הדרדרות? בגלל שמוזיקה היא לא היי-טק או תחום נדל"ני וכו'... הנושא הזה של לוחות זמנים, מטרות, תקציב, נזנח לצד, כי רוב המוזיקאים הם פשוט לא כאלה, וכאן מתחילה טעות גדולה. באיזה שהיא נקודה צריך להיות ביזנס מן, אחד כזה שיודע מתי לוח החזרות שלו, איפה ההופעות ומתי, עם מי, וכמה תקציב יש לו, למה? לא כדי להגיע לMTV מחר, אלא כדי להגשים את החלום, לנהל את החיים כך שאתה מנסה באמת להתקדם ולקדם את הכשרון תוך כדי עבודה קשה.
ועוד משהו קל, לגבי ותרנות, יש היום כל הרבה פלטפורמות באינטרנט, מאתרי שיתוף לרשתות חברתיות, אימיילים, אתרי חדשות, אתרי הכרות, אל תבואו ותגידו שזה עולם קשה שקשה להשמיע בו את הקול שלכם, רק תמצאו את הנישה שלכם ותפרסמו אותה!
לסיכום, אלה רק כמה נקודות בעבודה העצמית הזאת שיש למוזיקאי עם עצמו ואפשר לקחת את זה לכל תחום בחיים...אז מהיום והלאה, אתם פשוט קמים ושואלים, מה עשיתי היום כדי לקדם את החלום שלי?
