היום החלטתי לשתף אתכם באירועי התקופה המרוממת והטהורה. אני גרה בשכונה שומרת תורה ומצוות יש הרבה אוירה קדושה. שיא הזמן שבו מרגישים את השוני בין המקומות השונים זה חודש אלול.
יש שני פאנים: גשמי ורוחני. השינוי חל בשני התחומים:
גשמי – צפיפות, צפיפות וצפיפות. כאשר כתבתי את שלושל המילים הללו התכונתי לדוחס אנושי ומכני. שורות של אוטובוסים חונים בכל פינה אפשרית על מנת להביא את כל היהודים הקדושים שמעונינים לספוג קצת רוחניות בתקופת הזכות הזו שבו השם הטוב פותח את כל השערים הנעולים על מנת לקבל את בניו הנבחרים.
אוטובוסים – מה מקורם?
האוכלוסיות שמגיעות להשתתף באמירת הסליחות בימים אלו הן מגוונות מאוד. כך שבצפיה מן הצד נוכל לראות חברות אוטובוסים רבות מאוד החל מראש פינה ועד לאילת הדרומית. כולם מעונינים לטהר את ליבם שהצתבר בו זוהמה וחטא במשך השנה.
התאספות האוטובוסים בשכונתינו מתחילה מהשעה עשר בלילה כשעתיים לפני אמירת סליחות (זמנה הוא בחצות הלילה, בערך בשעה00:12)
ודאי השאלה הראשונה שעולה לכם כעת, היא מדוע נהגי אוטובוסים ממהרים למקום כאלו הדלתות נחסמות בפניהם לאחר מכן? אמנם, אין דלתות ממשיות שסוגרות בפני אוטובוסים כניסת כלי תחבורה. אך המצב הוא שבית הכנסת המרכזי שאליו כולם נוהרים כולם, נמצא במקום אסטרטגי חשוב, בתוך עשרות רחובות וסמטאות. נתון שמקשה על נהגי האוטובסוסים למצוא מקום חניה ולכן נוצר מן התנפלות על פיסת שטח קרובה שאוטובוס יוכל לעמוד עליה ביציבות ללא חשש שהנה שוטרי תחבורה ירצו לפנות את המקום מעומס יתר.
רוחני – רבבות מבני ישראל צועדים ברחובות השכונה בשעות הלילה המאוחרות ( כאילו לא מחכה להם יום למחרת / לא עמלו במשך כל היום... ) צבע האנושות בולט יותר מכל למרות החושך שסורר בשעות כאלו, ההרמוניה נותנת אוירה של אש יוקדת. שירה לוהטת פורצת מתוך קבוצות של בחורים שגילו זה עתה עולם חדש של תשובה, אור יוקד בעיניהם... "וטהר ליבינו לעובדך באמת".... בחורים בוגרים בעולם התשובה מנחים את דרכם לאן לילך בכל ההמון הזה, הכל כל כך יפה ומרגש.
ברחובות שונים צועדות להן בחורות בצורה עדינה וצנועה לאמירת הסליחות וכל כולן אושר שזכו להיות מהעם הנבחר.
"אשרינו ומה טוב חלקינו ומה נעים גורלינו"...
