תתארו לעצמכם בד לבנבן צח ויפה גדול הפרוס לנגד עיניכם;
לפתע היה סוג של פיצוץ הגרם לבד להתחלק ל-2 פיסות!
עכשיו אמרו ל-2 הפיסות הללו - או שאתם עוזרים אחד לשני, הולכים בדרכו של מישהו שידריך אתכם ואז תופרים אתכם בחזרה להיות ל-1, או שלא ואז יבוא עוד פיצוץ...
השניים ניסו את הדבר, אך במקום לעשות באמת בדרכו של אותו אחד הם זלזלו, כי היה להם יותר נח במצב הנתון וגרמו לעוד פיצוץ. לאט לאט נגרמו עוד פיצוצים מה שגרם לפיסה ה-1 להתפזר על פני שטח רב למס' פיסות קטנות....
אם דמיינתם את המצב הנתון הזה - כעת יהיה לכם יותר קל לדמיין שהפיסה ה-1 השלמה היא נשמה גבוהה במיוחד, אשר התפוצצה עקב כישלון במערכת שלה, מה שגרם לה להתפצל. ובמקום לתקן את הכישלון הזה גרמה לעוד פיצוץ ועוד פיצוץ וכך היא התפשטה ביקום לאלפי חלקים - משמע אלפי נשמות..
אלו הם אנחנו - חלקי הנשמות הללו - הטמונות בראשנו במוחנו!
אמרתי בהתחלה - כי כולנו היינו אחד - אחד שלם... ולמה התפצלנו? עקב היותנו לקויים בעבודתנו.
אנחנו צריכים לזכור כי כולם קשורים בכולם - כל חלק של כל אחד החי מסביבנו הוא משלים אותנו, ובסופו של דבר אם נחבר את כל החלקים הללו - אנו נראה צירוף פאזל בשלמותו!
עתה אנו מבינים שאנו קשורים אחד בשני, וכמו במכונה - לכל אחד יש תפקיד בזה העולם -
יש את הבורג, שאם יהיה חסר המכונה לא תעבוד, ויש את הסליל שעל הבורג, שבלעדיו הבורג לא ינוע וגם כך המכונה לא תעבוד!
נניח שיוסי הוא הסליל ודני הוא הבורג בתוך אותה מכונה; אם יוסי יעלם לדני - שניהם לא יוכלו להתקיים, כך גם אף אחד מהמכונה הזו שנמצא בה.
אם יוסי יחסל את דני - גם כאן אף אחד לא יוכל להתקיים....
אמנם דני/יוסי לא רואה זאת כעת שיוסי/דני חסר במכונה.... אך במועד מאוחר יותר - בסוף היצירה - הוא יבין שהיצירה פגומה כי האחד מהם חסר, ובגלל שההוא חסר - המכונה נשארה דוממת מבלי לנוע! נשארה היא באוויר....
ואנחנו - מה מעשינו בעולם? כל אחד קשור לשני - במקום לעזור - אנחנו רומסים!
אחים יקרים - בכדי שמעגל החיים יבוא בשלמותו - אנחנו חייבים להפסיק לעוות את עצמנו ואת הסובבים אותנו....
ולדעת שהכל בא באחדות - ואם האחד פוגם גם החבר נפגע מהפגימה הזו - גם אצלו נוצר הפיצוץ הזה!
ואם אחד רומס את השני - אמנם ה-2 נפגע אך גם אותו רומס נרמס גם הוא מבלי שיבחין בכך....
על כן - כולנו קשורים אחד בשני! כי כולנו נשמה אחת....
