לאדם החי בעולם יש בחירה, ההחלטות שנעשות לא ניטבעו דרך הטבע באדם, אלא האדם החליט ובחר לעשותם ולבצעם, להוציאם אל האור. וובכן ידוע לנו שאנו נבדלים מבהמות, ואכן ניתן לנו הכלים לכך ו"בלמים" מיוחדים המסייעים לנו.
נבהיר להלן את הדברים - יש בכל אדם ואדם 5 דרגות רוח שונות והן - נפש, רוח, נשמה, יחידה, וחיה
1. הנפש - זוהי המע' הביולוגית שלנו כל הדם וכו' זה שמחייה אותנו.
2. הרוח - היא המחשבה של האדם - התודעה.
3. הנשמה - היא העל מודע העמוק שבאדם, היא באה אלינו
ומוסרת לנו מסרים, היא טהורה ואנו לא יכולים לקלקל אותה בחיים!
4. החיה - עמוקה יותר היא נשמת הנשמה!
5. והיחידה - היא פנימית עוד יותר ויחידה כבורא עולם - מאחדת אותנו לבורא ובה יש לנו אחדות עם המציאות האמיתית. לבהמות ולחיות יש נפש! בגלל זה גם אסור לנו לשתות את דמם, כי הדם הוא הנפש המחייה אותן.
האדם נברא בצלם הבורא והינו שונה מהבהמה, לאדם יש תובנות חכמה בינה, לבהמה אין כל זאת, הוא הולך לפי חוקי הטבע שהטביע בו בורא עולם. טבע - מלשון הטבעה. החוקים הוטבעו בטבע ואין ניתן לשנותם.
אם האדם משתמש בחכמה בינה וכל אלו הרי שהוא קרוב יותר להיות אדם ואם לא כנראה שמתקרב הוא לבהמתיות.
מה שמציין את זה שבטח במקום לאכול בכף ומזלג בשולחן נמצא אותו מכרסם ונוגס בשיניו מהרצפה את האוכל. הלא כך???
אם האדם לא קולט את מטרותיו בחיים אלו שהם - להדבק בזיו שכינתו, ובשכינת הבורא אזי הוא כנראה לא קולט את ייחודו כאדם ונמשל לבהמה מה שהופך אותו לנגרר אחר תאוותיו. הלא ידוע לנו שביכולת האדם לומר לא ואם אין הוא מסוגל לבלום את עצמו אין לו את מידת האדם. לכן תחשוב טוב טוב ותנסה להבין - כיצד אני שונה מהבהמה, והאם אני יכול להגיע למידה נשגבת יותר ממנה? ביכולת לבלום את מעשיי ולחשוב לרגע - שמא אולי אני מתנהג ברגע זה כבהמה...
