בסיומו של כל יום מששת ימי הבריאה בספר בראשית נאמר: וירא השם כי טוב, אולם ביום השישי נאמר: וירא השם את כל אשר עשה והנה טוב מאוד.
מדוע התורה שינתה את יום השישי וכתבה טוב מאוד?
במדרש אומרים; טוב - יצר הטוב, טוב מאוד - זהו יצר הרע. לכאורה מה טוב מאוד ביצר הרע? והנה משל הלקוח מבן איש חי:
פעם בא יצר הרע ליצר הטוב ואמר לו: בוא נעשה שלום, למה נריב כל הזמן? הסכים היצר הטוב וענה: צודק דרכיה דרכי נועם, בוא ונשלים.
שאל אותו יצר הרע: ומה תתן לי בתמורה לשלום?
ענה לו יצר הטוב: ישנו חסיד פלוני אחד קחהו בשבילך.
למחרת בבוקר נכנס באותו חסיד יצר הרע והחל לפתותו ללכת לבתי קפה לבטל את זמנו. מאחר ולא היה לו יצר הטוב לקח את רגליו ויצא לרחובות העיר.
הוא נכנס לבית קפה וראה שם אנשים משחקים קלפים, והנה תוך שהם משחקים מגישים להם קפה ועוגות, אך הם לא התייחסו לקפה ועוגות, הם היו שקועים כ"כ במשחק עד שהתקרר הקפה.
המלצר לא התעצל וניגש להכין להם עוד כוס קפה, אך גם בו לא נגעו וגם הוא התקרר...
בערב חזר החסיד לביתו והחל לבכות בקול גדול. נגשה אליו אישתו ושאלה: "מה קרה? מדוע אתה בוכה?" ענה לה : "עד היום חשבתי שאני צדיק גדול, לומד כל יום כמה שעות ומתפלל... אבל כשראיתי איך האנשים הללו מוסרים נפשם על משחק הקלפים ולא מבחינים בקפה, ואילו אני כל שעה עושה הפסקה ושותה כוס קפה, אני מבין שעלי להתחזק עוד יותר...."
בא יצר הרע ליצר הטוב ואמר לו: "קח את החסיד שלך בחזרה, במקום להוריד אותו רק גרמתי לו להעלות..."
מכאן - שאם מסתכלים נכון - אפשר לקבל חיזוק גם מיצר הרע אפילו יותר מיצר הטוב.
עכשיו מובן למה טוב מאוד זה יצר הרע?
