האורה - ההילה האנושית 

אם היינו רואים את שנסתר מעיננו, לא היינו רואים את הגלוי - ע"פ הפילוסוף האנגלי ר. ארמין שמאמר זה מוקדש למפעלו יוצא הדופן.

המחשבה שאנחנו מהלכים בתוך עולם חי ורוחש של אנרגיות, בתוך מפגן של אור וצבע שנע ממקום אחד למשנהו ועטופים בעצמנו בשלל ניצוצות זוהרים יכולה להצית את דמיונו של כל אחד מאתנו..
סימנים לאאורה התקבלו ממקומות שונים לאורך ההיסטוריה כשהם מופיעים כחלק אינטגרלי מהמציאות היום יומית הדתית. אור ההילה שמקיף את ראשי הקדושים שבכנסיה הנוצרית (מריה בתכלת וישו בזהב), הבעל שם טוב מספר על יהודי עני שמראשו יצא "אור צח ומצוחצח אשר מגיע עד לב השמים", במקומות שונים במזרח אפשר לראות הילות בצבעים שונים שעוטפות את אנשי הדת, בקבלה מדברים על קליפות אור המקיפות אותנו, דון חואן בספריו של ק. קסטנדה מתאר את האנשים כביצים מהלכות ומשה רבנו פניו 'קרנו' כאשר ירד אל העם עם לוחות הברית.
כיצד נוצרת האאורה, כיצד נוצר שדה חשמלי סביב האדם?
ובכן באנלוגיה זה משול לאבן שמשליחים למים וברגע הפגיעה נוצרים גלים סביב וזה בדיוק כך עם הפעילות החשמלית - אנרגטית שפועמת דרכנו ושסביבה נוצר שדה אלקטרו מגנטי הוא האאורה, חשוב לדעת בעניין זה שהאאורה נוצרת עוד ברחם אמנו.
כל מי שחשב שמדובר בדמיון פורה של ציירים וכותבים לאורך ההיסטוריה נוכח בטעותו כאשר בראשית המאה פיתח ד"ר קילנר בבית חולים שבלונדון מסך מיוחד שדרכו ניתן היה לראות אארות של אנשים, מאוחר יותר בסוף שנות השלושים פיתח טכנאי רוסי בשם ס.קירילאן מצלמה שמצלמת הילות - הן של אנשים והן של צמחים. באחד מצילומיו המפורסמים של קרילאן נראה עלה שמחציתו העליונה נחתכה אולם למרבית הפלא ההילה שמסביב נשארה שלמה וזוהרת בצורה המקורית של העלה כאלו שהעלה כולו עדיין שלם. מה שמסביר את אפקט ה'פאנטום' אצל קטועי איברים (קטועי איברים יכולים לחוש למשל שמגרד להם בכף הרגל למרות שהיא כבר לא שם). ההילה, שהיא בעצם מטען חשמלי, ממשיכה לשלוח לגוף אותות חשמליים גם לאחר קטיעת האיבר. ההילה של הגוף האורגני החי (נכון גם לגבי צמחים, מינרליים וחיות) הולכת ומתפוגגת זמן מה לאחר מותו הפיזי של הגוף שלה, מה שיכול להסביר באור חדש לגמרי את כל תהליך השבעה בדת היהודית או לפחות חלק ממנו.
הטבע כולו טעון בעדויות 'חשמליות'; הטבעות שבגזע העץ, הספירלות שבקצות האצבעות, האופן הספירלי שבו גדלים הצמחים, הספירלות שבקרקפות שלנו ועוד. כן, דרך כל מה שחיי זורם חשמל - עוברת אנרגיה ולכול ישנה הילה אנרגטית סביב.
האדם הנו בעצם תחנת כוח מהלכת אשר מתהלכת אנרגיות כל הזמן וכל ההתרחשויות האנרגטיות שעוברות דרך האאורה, משפיעות עלייה ומשאירות בתוכה את חותמן.
מעבר לעובדה שכל המערכת שלנו עובדת על פולסים חשמליים (התא, השריר, הלב וגלי המוח) ולכולם יש ביטוי בהילה שמקיפה אותנו הרי שגם לתחושות ולהרגשות (צער, שמחה, אהבה, ופחד) וגם למחלות (שבדרך כלל מופיעות בגלל חוסר איזון אנרגטי) ישנו ביטוי אנרגטי בתוך האאורה. ולא רק זה כאשר אנו שוהים במחיצתו של אדם זה או אחר חלקים רבים מתחולת האאורה שלנו ושלו עשויים להחליף מקומות בגלל הפרשי לחצים, אז שימו לב עם מי אתם שוהים לאורך זמן וההפך- על מנת להיות טבח טוב רצוי לשהות זמן רב ככל האפשר ליד שף מצוין.
בעצם מה שאנו אומרים זה שכל החיים האורגניים בכדור הארץ עטופים בהילה אנרגטית דמוית ביצה ומתהווים בתוכה, הגרעין והתא, העובר והרחם, האפרוח והביצה, הפלנטה והאטמוספרה שלה, השמש והמערכת שלה ובני האדם והשדה האלקטרו מגנטי שלהם.

לשדה האלקטרו מגנטי -האאורה יש קצה וגבולות ואצל האדם נמצא הגבול הזה בדרך כלל עד המקום שהאדם יכול לפרוש את ידיו, אולם ייחודו של הגבול הזה הוא בכך שגבול זה יכול להשתנות ע"פ ההתרחשות שמתחוללת באדם עצמו, כאשר אנחנו שמחים מאוד או מאוהבים ההילה שלנו תגדל ותתרחב, כאשר אנחנו בדיכאון, מאוימים או מפחדים מאוד האאורה שלנו תקטן ותתכווץ, מה שבעצם נאמר פה הוא שההילה שלנו חיה ונושמת גדלה ומתכווצת.

אלה שיכולים לראות אותה במלואה מספרים על התרחשות מדהימה בשלל צבעים בתוכה, על התפרצויות אור וצבע כבמפגן של זיקוקי דינור, ילדים יכולים לראות אותה בגיל מוקדם של חייהם ומספרים שבכניסה לטאג' מאהל יושבים שני אנשים שכול תפקידם מימים ימימה הוא לצפות בהילה של המבקרים במקום.

האאורה כאורגניזם חי ונושם זקוקה כמו שאר חלקי המערכת שלנו לתחזוקה שותפת; היא זקוקה להזנה (הטענה אנרגטית), היא זקוקה לניקוי (מקלחות וניקוי אנרגטי) והיא זקוקה להגנה (דרך חיים ואקולוגיה קבועה).
ההילה שעוטפת אותנו היא בעצם מרחב המחיה האוטומטי שלנו ואנו חיים אתה בתוך ההילה של הפלנטה ארץ, זו אשר חיה בהילה גדולה ממנה בהרבה.




יוסי אפללו