בנייה ירוקה מפגישה חברות בנייה עם אוכלוסיה משכילה יותר, בדרך כלל מרמה סוציו-אקונומית גבוהה וכנראה, גם אוכלוסיה ערכית מעל הממוצע, עם ערכים שהם מעבר לשמירה על איכות הסביבה. בחברת גדיש מעוז, חברת בנייה ירוקה צעירה יחסית, הופתעו לגלות שלא מעט אנשים שהזמינו או אפילו רק התעניינו בבניית בית ירוק, גם מתוך רצון לשפר את איכות החיים וגם מתוך מודעות לתחום איכות הסביבה – גילו חשיבה ערכית יוצאת דופן בתחום נוסף.
אחת התופעות הבולטות בקרב הפונים לבחינת האופציה של בנייה ירוקה ו/או אלו שבוחרים בה, הוא יחסן היוצא דופן להוריהם הקשישים.
בדרך כלל, מעדיפים אנשים שצריכים לטפל בהורה קשיש למצוא לו מוסד (איכותי, במקרה הטוב) או עובד זר שיטפל בו אצלו בבית. אלו שבוחרים לשכן את הוריהם אצלם בבית עושים זאת לרוב מחוסר ברירה. אבל בחברת גדיש-מעוז גילו שבקרב הפונים אליהם יש, לעיתים, דרישה לבניית חדר נוסף או אגף מסויים בבית לטובת הורה או זוג הורים קשישים. בבתים פרטיים שבהם יש מספר קומות, מוקצה שטח מהקומה התחתונה לחדר הורים וחדר מטפל. שטחים אלו באים על חשבון גודל הסלון והמטבח שלרוב ממוקמים בקומה התחתונה ונועדו להבטיח נגישות נוחה וקלה עם כיסא גלגלים.
כשנתקלים בתופעה מן הסוג הזה פעם אחת, חושבים שזה מקרי. כשנתקלים בה פעמיים מתחילים לזקוף גבה. כשנתקלים בה יותר מזה, מבינים שמדובר בתופעה. האם הציבור הישראלי משנה את גישתו ביחס לטיפול בהורים קשישים, או שמא זה קשור לסוג האנשים שמתעניינים בבנייה ירוקה וסגנון חייהם? האם ניתן למצוא קורלציה בין הרצון לשמור על איכות הסיבה לבין ערכים של כיבוד הורים, מתן כבוד לקשישים ורצון לשמור על ההורים קרוב ללב ותחת השגחה צמודה? אמנם לא נערך מחקר מדעי בתחום זה, אבל ריבוי המקרים בהחלט מעלה תהיות בכיוון זה.
שרה טיקטינסקי - יחסי ציבור | קופירייטינג | קופירייטינג לאתרי אינטרנט
