לנודניקים בלבד
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

לנודניקים בלבד 

מאת    [ 10/09/2011 ]
מילים במאמר: 477   [ נצפה 2060 פעמים ]

 
 

את הציווי הידוע "צדק צדק תרדוף" לקח המחוקק צעד אחד מיותר. סעיפים שונים בחוק התובענות הייצוגיות נותנים לביטוי הזה משמעות מילולית מדי: רק הרודפים אחרי הצדק זוכים להנות ממנו.

הוראות מסויימות בחוק התובענות הייצוגיות, אשר נותנות פרבילגיות לרשות מרשויות המדינה, כאשר היא נתבעת בתביעה ייצוגית. ישנן שלוש פרביליגיות עיקריות: האחת, מגבלה על העילות בהן אפשר להגיש תביעה ייצוגית: תביעה ייצוגית נגד רשות מנהלית אפשרית רק לגבי גביה של תשלום חובה - מס, אגרה וכד' - שלא כדין (למעט חריגים מסויימים); השניה, פתח מילוט בצורת "הודעת חדילה": הרשות יכולה לתת הודעה, שלפיה היא מפסיקה את הגביה הבלתי חוקית, וכך לא תאושר התביעה הייצוגית נגדה; השלישית: תקופת התיישנות מקוצרת בת שנתיים בלבד (במקום 7 שנים בדר"כ) להגשת תביעה ייצוגית.

לאחרונה דחה בית המשפט העליון עתירה שהוגשה לביטול אותם סעיפים (בג"ץ 2171/06 שני כהן נגד יו"ר הכנסת). בפס"ד ארוך ומלומד קבע בג"ץ, כי אין מקום להתערבותו בהוראות החוק, אשר מאזנות בין זכויות פרט חשובות (כמו זכות הגישה לערכאות או זכות הקניין) לבין אינטרסים ציבוריים חשובים כמו שיקולים של ודאות תקציבית.

ברשימה זו אבקש להתייחס לנושא מזווית אחרת, אשר לא ממש זכה להתייחסות בפסק הדין: לא "זכויות" הרשות מול זכויות הפרט, אלא זכויות הרשות מול חובות הרשות, בראשן אולי החובה הבסיסית ביותר: החובה לנהוג בשיוויון. החוק גורם לפגיעה - בלתי נסבלת לדעתי - בחובה זו. 

במה דברים אמורים?

הן הסעיף העוסק בתקופת ההתיישנות המקוצרת של שנתיים והן הסעיף העוסק ב"הודעת החדילה" קובעים מגבלות פרוצדוראליות בלבד: מגבלות על הגשת תביעה ייצוגית כנגד הרשות. הם אינם קובעים פטור מהשבה בכלל. ניתן להגיש עדיין תביעות אישיות להשבת הסכומים אותם גבתה הרשות שלא כדין.

לכאורה פשרה ראויה: מניעת פגיעה ברשות מחד, ומאידך השארת פתח לציבור לתבוע את המגיע לו.

אבל, כדרכן של לא מעט פשרות, זו פשרה רעה.

המשמעות של הטלת מגבלה פרוצדוראלית על הגשת התביעות נגד רשות מנהלית היא במילים פשוטות: יקבל את המגיע לו רק מי שיהיה נודניק מספיק כדי לרדוף אחרי הרשות ולהגיש תביעה אישית. נקח דוגמא של עיריה, אשר במשך שנים גבתה ארנונה הגבוה ב- 20 ש"ח מעל המותר. מוגשת נגדה תביעה ייצוגית להשבת הסכומים העודפים שגבתה. על פי החוק התביעה מוגבלת לשנתיים שקדמו להגשת התביעה. בית המשפט קובע שאמנם הדין עם התובע - כלומר עם ציבור התושבים - ועל העיריה לבצע השבה מרוכזת של הסכומים שגבתה בשנתיים האחרונות. מה לגבי החובות משנים קודמות? אף כי קיימת קביעה שיפוטית שהגביה נעשתה של כדין, יקבל החזר רק מי שיטרח לתבוע את העיריה בתביעה אישית! מטבע הדברים, רק טרחנים בודדים יעשו זאת. הרוב לא ידע כלל אודות הקביעה השיפוטית, וגם מבין אלה שידעו, יהיו מעטים שימצאו פנאי וכוחות נפש כדי להגיש תביעה כזו. והנה נמצאה דרך - לא ממש אלגנטית, ולא ממש מופת של תקינות ציבורית - לחסוך כסף לקופת הרשות.

ואם תישאל רשות כזו "למה את מחזירה רק לאלה שטרחו לתבוע? איפה השיויון? איפה ההגינות?", תהיה תשובתה - "מה אתה רוצה - זה על פי החוק!".

מישהו דבר על צדק חברתי?

אודות הכותב:אסף שילה, עו"ד, מומחה לתביעות ייצוגיות והתדיינות בבתי משפט http://www.assaf-shiloh.co.il

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב