ארדואן והכבוד הלאומי (האבוד)-חלק ב' 

אז סוף סוף מר ארדואן יצא בהצהרה שהכל הוא כבוד, כמו בשיר המפורסם ב"קזבלן". זה היה ברור מלכתחילה רק לא נאמר בריש גלי. ענין הכבוד סנוור את עיני ראש ממשלת תורכיה וכמה משריו לרמה שגובלת בחוסר רציונליות מוחלטת.האם באמת ובתמים ארדואן יכול להתנער מדו"ח פאלמר אשר מטיל עליו כמעט את מלוא האחריות לטרגדיה של "מרמרה"? מר ארדואן תוקף. לדעתו התקפה היא ההגנה הטובה ביותר למצב ההזוי אליו הגיעה ממשלתו מול מדינת ישראל. נכון שנהרגו תורכים על הספינה, אבל הם לא היו מל"ו הצדיקים ומטרתם היתה ברורה, לתקוף ולפגע בחיילי צה"ל. מדינת ישראל היא מדינה קטנה, מספר תושביה כעשירית ממספר תושבי תורכיה, אך היא מדינה נחושה, מאמינה בצדקתה ורוחות המלחמה אשר מפזר מר ארדואן במזרח אגן הים התיכון מטרידים, אבל לא יחלישו את רוחנו.יש לנו אמצעים להתגונן בעת פקודה. תורכיה היא מדינה תוקפנית. רק להזכיר את שנת 1974 ואת פלישתה לקפריסין בזמן שלטונו של מקריוס. את קרבות הרחוב המרים והאכזריים אשר התנהלו ברחובות פמגוסטה נגד אוכלוסיה אזרחית, בעיקר. כיבוש החלק הצפוני של קפריסין וביסוסו כפרובינציה תורכית תחת שם מרסין 10 אשר היתה חביבת הישראלים בגלל בתי ההימורים. המלחמה הנמשכת עד היום נגד הכורדים בה נהרגו עשרות אלפים דורשי האוטונומיה. למען הצדק והיושר גם מדינת ישראל לא נהגה ביושר, התעלמה ממעשי התורכים ועד היום מוכרת לתורכים כלי טייס בלתי מאוישים למלחמה נגד הכורדים.

אני מקוה שלמדנו כעת את הלקח ונבסס מדיניות יותר שקולה וריאלית כלפי התורכים אשר מעולם לא היו חובבי ציון וזאת לפחות מתוקף היותם מוסלמים.

ההצקות של ארדואן כלפי תיירים ישראלים הגיעו לרמה אבסורדית בשדה תעופה באיסטנבול.את הבדיקות הקפדניות בנמלי ארצנו כולם מכירים והם מחויבי מציאות. כאן זה לא שוויץ ולא ליכטנשטיין. אויבינו מחפשים פרצות מדי יום ביומו על מנת לחבל בנו ולהרוג בעיקר אזרחים. אזרחי תורכיה המגיעים גם נבדקים בקפדנות. ארדואן יודע זאת היטב ולא מהיום, אבל באופן ילדותי, מרגיז ואי רציונאלי, החזיר לנו מידה כנגד מידה בהשפלת הנוסעים הישראלים. מין תבלין לתבשיל שהכין וממשיך להכין בעבורנו.

אז מה צופן לנו העתיד?

קרוב לודאי שתורכיה מבית מדרשו האיסלמי של ארדואן, תמשיך להתרחק ותמשיך להציק. ארדואן מהמר על האיסלם והאחדות האיסלמית כנגד הצלבנים והיהודים. מכאן הפזילה לכוון שכנתנו הגדולה מצרים. ארדואן מהמר כי בתום הבחירות הקרבות במצריים מפלגת האחים המוסלמים היא זו שתשיג רוב ובאם לא תרכיב ממשלה עם אורינטציה איסלמית, דבר שקרוב לודאי תוכל,היא תהיה מאחורי הקלעים ותמשוך בכל החוטים דוגמת חיזבוללה בלבנון. ולכן הוא מעונין כבר עכשיו ליצור ברית אסטרטגית עימם, יסע לקהיר אך סביר שלא יגיע לעזה. ארדואן ביסודו הוא איש ערמומי, חכם אך  האגו- כבוד שממלא את גופו מסנוור את עיניו.

הוא עדיין לא יעיז לחזר בלהט אחרי מדינות איסלמיות קיצוניות דמוי איראן, אבל לא יהסס לעשות זאת במידה וזה יגביר את כבודו והשפעתו בבוא העת.

אבל יכולות להיות גם הפתעות בלתי נעימות לארדואן אשר יובילולהפלתו ואולי לבית האסורים. ארדואן באופן שיטתי מפר את החוקה התורכית מימי קמיל אטאטורק אשר היתה כדבר קודש בסיום התקופה העותומנית. על פי חוקה התורכית, הצבא הוא שומר הסף של החוקה ועל פי חוק ודין רשאי להפיל משטר, גם משטר שנבחר באופן דמוקרטי בבחירות, אבל הפוגע בחוקה. חוקה זו אולי איננה ברורה לדמוקרטיות מערביות וזכותו של הצבא להתערב ולגרום להפיכה נשמע הזוי לחלוטין. אבל אלו אשר ירצו להתעמק בביוגרפיה של אטאטורק והצלחתו לקרב את תורכיה למערב, יבינו שזו היתה הדרך היחדה להצלחה.

ארדואן באופן שיטתי מחליש את הצבא. זאת מרגע עליתו לשלטון  כדי למנוע אפשרות להפיכה נגד הקו האיסלמיסטי בו הולך.הוא סילק עשרות קצינים מהבכירים ביותר מתפקידיהם ובמקומם הציב את נושאי דבריו. הצבא רוחש כמרקחה, מתחת לפני השטח מופיעים ניצנים ראשונים של התנגדות וההפיכה נגד ארדואן

איננה בגדר היפוטזה וירטואלית. אין לשכוח שקיימת גם אופוזיציה פרלמנטרית ולמרות שלארדואן יש רוב בממשלה, עדיין כוחו עובר רק במעט את 50 האחוז.