האם מאמנים אישיים הם התחליף המודרני לפסיכולוגים ? 

האם מאמנים הם התחליף לפסיכולוגים במילניום החדש?

אין מי שלמד או עוסק באימון אישי לסוגיו השונים, שלא נתקל בשאלות "מה ההבדל בעצם בין אימון אישי לטיפול פסיכולוגי?" או לחילופין "אני מרגיש שכדאי לי ללכת לטיפול אצל פסיכולוג אבל מאחר ואימון זה קצר וזול בהרבה – האם זה לא עדיף ?". העובדה שב 30 שנים האחרונות ישנה פריחה איכותית וכמותית בעולם לתחום האימון האישי ובישראל בעשור האחרון – יוצרת לעתים אשליה כי מדוברת במקצוע חלופי לטיפול הקלסי והמוכר. חשוב לומר כבר כעת – כי לא כך הוא, אלו שני מקצועות שונים, מטרתם שיטתם והכשרה אליהם שונות לגמרי.

מאחר והאינטרנט מלא לעייפה במאמרים ומידע בנושא, בחרתי במאמר זה להתמקד רק במספר שאלות מרכזיות באשר להשוואה בין תחומי הסיוע השונים הזמינים היום לאדם המודרני – אימון, טיפול פסיכולוגי לסוגיו, יעוץ וכו' ובסיום המאמר תמצאו  מספר מראי מקום בהם תוכלו למצוא מידע נוסף ולהעמיק בקריאתכם על הסוגיה.

חשוב להקדים ולומר כי אמנם יש שונה ומבדיל – אך דווקא המאחד הוא החשוב. כל צורות הטיפול עוסקות בעזרה לפונה לשפר ולקדם את חייו למסלול שיהיה עבורו מספק ומשביע רצון יותר. ויש להודות כי במקרים רבים, מה שחשוב הוא הכימיה וה"אדם"  שבמטפל/ מאמן/ יועץ ולא ה"שם המקצועי" וכרטיס הביקור.....כולנו הרי מכירים סביבנו אנשים בעלי שאר רוח שמהווים מקור השראה בלי שישאו כל תואר מקצועי....נכון? איש המקצוע בשני המקרים צריך להיות אוהב ובעל ענין באנשים, בעל מודעות עצמית גבוהה ויכולת רפלקציה טובה, בעל יכולת הקשבה והכלה חדה ועמוקה, יכולת מתן וקבלת משוב ובעל יכולת אמפתיה.  בכל סוג של תהליך יש מעין חוזה בין הצדדים, ישנם כללי אתיקה ויתקיים סוג של תעוד הנאמר. בשניהם יהיה מצופה מהלקוח להיות קואופרטיבי ומחויב לתהליך וכן בעל רמת מודעות עצמית מסוימת לפחות.

• נקודת מוצא בסיסית – אימון לעומת טיפול

פסיכותרפיה לסוגיה מעצם שמה הינה מקצוע העוסק ב"ריפוי הנפש". משמע ישנו חולי/ מגבלה/ מצוקה בנפש האדם והמטפל-פסיכולוג תפקידו להקל על הסבל והכאב הנפשיים. מעצם הגדרה זו, אנו מבינים כי מדובר במקצוע העוסק במציאות הקיימת בהווה וברצון לשפר את המצב הקיים. המיקוד יהיה בנפש פנימה, מחשבות, רגשות ואף התנהגות. אסכולות טיפוליות רבות יחקרו את ילדותו ועברו של המטופל ושאלת "למה" (למה אתה חושב כך? למה עשית זאת? ) תהיה רווחת בטיפול. השאיפה תהיה לעתים לשינוי מבנה נפשי או הקלה בסימפטומים.

אימון ואימון אדלריאני (שאני נמנית על תלמידיו) בפרט, יוצא מנקודת מוצא שהאדם הינו מטרתי ובר יכולת שינוי ובחירה בחייו ולעתידו, לכאורה בלי קשר לארועי העבר שחווה. באימון הכוונה לייצר מציאות חדשה ולא לתקן ולהבין מציאות הווה, והמיקוד הינו בעתיד הרצוי והמיטבי וביצירת מסלול (מעשי) להגעה אליו. המיקוד יהיה בתשוקה, ברצונות, בכוחות ללא עיסוק בעבר ובכאב. מילת שאלה שימושית תהיה "איך זה יקדם אותך למקום אליו אתה רוצה להגיע" ולא למה פעלת כפי שפעלת ..שממוקדת בעבר. השאיפה תהיה לשינוי בנקודת מוצא ופרשנות אישית לחיים ובהשגת מטרות.

• תפקידי המטפל/ מאמן

בטיפול – תפקיד המטפל הינו ריפוי והקלה. הפגשת האדם עם האמת הפנימית שלו ומסע פנימה לתוך הנפש, בקצב שהמטופל קובע ולעתים קרובות גם בהתיחס לנושאים ולארועים שהמטופל יביא לאותו מפגש. המטפל יעבוד עם החומרים שמגיעים. המטפל מצוי מחוץ למסע, ונתפס כבעל הידע, התשובות וההבנה לנפש האדם..

באימון – מטרת המאמן ללוות את המתאמן ביצירת החזון והחלום לעתידו, להיות עבורו שומר החזון והערכים במהלך האימון ולחברו לאפשרות של  חיים שבהם ערכיו וחזונו יבואו לידי ביטוי חזק יותר. המאמן יאתגר את המתאמן לצאת מאזור הנוחות שלו הבטוח ולהעז להתגבר על פחדיו באומץ בלי לחקור את מקורם, להצמד למטרותיו ולצבור הצלחות בדרך להגשמתן. המיקוד בידי המאמן ולכן באימון לא מתאפשר להביא כל סיפור/ אסוציאציה וחוויה למפגש האימוני באם אינם מקדמים את המתאמן ליעדו. המתאמן יוזמן לקחת אחריות מכאן וקדימה בלי קשר לעבר. המאמן הינו שותף למסע והתשובות ובחירת המטרות הינן של המתאמן ולא המאמן.

• מתי ממש לא כדאי להגיע לאימון ?

חשוב לזכור – המאמן לרוב אינו בהכשרתו ובוודאי שלא בהגדרתו פסיכולוג או פסיכיאטר. הוא אינו מתמחה ועוסק במחלות נפש, מחשבות אובדניות, הפרעות התנהגות או מתן תרופות ואינו מוסמך לכך.

אם אתם בעלי רקע של אשפוזים על רקע נפשי, טיפולים תרופתיים משמעותיים, ונזקקים כיום לליווי מקצועי מסוג זה חיוני וחשוב לשתף את המאמן עוד בשיחה הראשונה, בכדי שתוכלו לשקול ביחד עימו את מצבכם היום, והאם הבקשה האימונית שלכם אכן מתאימה לאימון או שעדיף לפנות לאיש מקצוע מתחום הטיפול. לעתים ההמלצה תהיה להעזר במקביל לאימון ממוקד המטרה גם בטיפול שיסייע לכם להתמודד עם מצבי רוח קשים, דכאון או היבטים אחרים של סמפטומים נפשיים .

חשוב לזכור – אימון הינו תהליך של שינוי ומעצם כך דורש אנרגיה רבה בעת ביצועו. אם מצבכם הנפשי הינו כזה שאתם נזקקים לאנרגיה רבה כדי לתפקד ולהתמודד נפשית בחייכם – יתכן מאד, שתתקשו לאסוף אנרגיה לצורך השינוי האימוני בלי ליווי מקצועי נוסף.

• דוגמאות

• שני גברים, שניהם בשנות ה-40 המוקדמות פוטרו ממקום עבודתם. האחד שקע בדכאון, פיתח חרדה קשה לגבי עתידו ומתקשה לישון ולתפקד ביום יום. השני רואה בפיטוריו הזדמנות שמעולם לא העיז לקחת בעצמו לשינוי ומעבר לעבודה שבה ירגיש מימוש אישי גבוה יותר. הוא אינו יודע במה לבחור, איך להתקדם לשם והוא מלא חששות שלא יצליח לממש את רצונותיו. לאור המידע שהובא במאמר זה, תוכלו להבין כי אני אמליץ לראשון לפנות בשלב ראשון לטיפול פסיכולוגי שיאפשר לו התמודדות עם מצוקות הנפש שהוא חווה ואולי לאחר מכן לאימון אישי. לעומת זה, ועל אף מצב "עובדתי" לכאורה זהה, הצרכים של הגבר השני בהחלט ראויים למענה במסגרת אימון אישי בו ניתן יהיה לעשות ברור לגבי החזון, היכולות והכישורים, הפחדים והחסמים שמעכבים והאם הם מעוגנים במציאות או רק בתודעת המתאמן ויצירת תוכנית פעולה וצעידה בה כבר בתהליך האימון.
• צעירה בת 26 חשה שחוסר בטחון עצמי מעכב אותה בחיים ומפריע לה. במקרה זה יש לבחון מה היא מבקשת. אם חשוב לה להבין את מקורו, להתמודד עם חוויות ילדות שגרמו לתחושה זו – כדאי שתגש לטפול פסיכולוגי. באם תגיעה הצעירה למאמנת אישית – לא יהיה עיסוק בילדות ובסיפורי עבר אלא יש סיכוי סביר שהיא תשאל כיצד לדעתה בטחון עצמי יקדם אותה בחייה ומה היא תעשה אחרת בעתיד כשתהיה בעלת בטחון כזה.... משם תתחיל עבודה משותפת לנוכח החזון העתידי שתתבצע ב"מגרש אימונים" בהווה ובמציאות חייה של המתאמנת, כאשר ההנחה היא שככל שהיא תצבור יותר חוויות קטנות של עשייה "בבטחון עצמי" תיווצר תחושה חדשה של בטחון עצמי מעוגן במציאות ושינוי יתרחש.

ואסיים בנימה אישית, אני רוצה לשתף אתכם בחווית הבחירה האישית שלי  בשני סוגי התהליכים – אימון וטיפול פסיכולוגי ובסיבות שהובילו אותי לבחירה בכל אחד מהם.

לפני כ 4 שנים ליוותי את אמי בתהליך פרידה מהחיים בשל מחלת הסרטן. הקרבה לאמי והטיפול הצמוד והאינטימי בה הציפו רגשות עזים גם בהקשר ליחסיי עם אמי לאורך השנים, יחסיי עם אבי וההתמודדות עם פטירתו שהיתה 2 כעשרים שנה קודם ונשארה סגורה בתוכי.  התחושות באותם ימים היו של עומס ריגשי, עצב עמוק, מחשבות, מועקה והצפה של רגשות שונים. חשבתי שיטב לי אם אתמודד באותו זמן ולא אדחיק את המצב ואחזור לנקודה ריגשית שלווה ומאוזנת יותר.  כשבחנתי למה אני זקוקה עלו מספר היבטים:

-          לשחרור של כל הרגשות הסוערים בפני גורם מקצועי שידע להכיל ולאזן אותם.

-          להעמקה בחוויה ריגשית בת 20 שנה בכדי לסגור אותה ולהמשיך הלאה בחיי.

-          לעשיית סדר בין התחושות, רגשות ומחשבות שונות שחוויתי והמשמעות שאני נותנת להן.

-          לתהליך איטי שמכבד את הקצב שלי והתמודדות שלי עם החשיפה והרגשות.

הבחירה הטבעית היתה בפסיכולוגית מקסימה ותוך תקופה יחסית לא מאד ארוכה במחיצתה הצלחתי לשחרר, להבין ולהתמודד עם רגשות שהדחקתי תקופה ארוכה. הזדמנות נוספת לומר תודה לך אירית...

לפני מספר שנים עמדתי בפני התלבטות אישית ומקצועית. בחרתי להתפטר ממקום עבודתי ולפנות לדרך חדשה ומדויקת לי יותר. הוצע לי אז לנהל ולהיות שותפה במיזם חדשני בתחום הרפואי-ניהולי. היו לי ספקות רבים, האם אני מתאימה לזה? האם נכון לי להיות שכירה במיזם או לדרוש שותפות מלאה על כל המשתמע ממנה? כיצד עלי להוציא לפועל מיזם מעין זה? מי יעזור לי - האם זה מתאים לי בכלל....?

סוג השאלות שעמדו על הפרק היו בעלות אופי שדרש שימוש בכלים של בהירות ומיקוד בהצעה כפי שהוצעה לי, פתיחת האופציות הקיימות והבנת רווח והפסד שיש עבורי בכל אופציה ואולי איתור אופציות נוספות לשתוף פעולה שלא ראיתי מול עיניי קודם, הבנת התהליך ותוכנית העבודה הנדרשת כדי להעמיד פרויקט כזה על הרגלים ומה המשמעות האישית עבורי, בחינת הכוחות , הכישורים  והניסיון שלי והרלוונטיות שלהם למיזם.....שאלות אלו נעות מהווה אל תוך העתיד, מטרתיות מאד, פנימיות לתוך החששות והכוחות שלנו אך גם מעשיות וחיצוניות למשמעות בעולם המעש ...אלו הן שאלות אימוניות.

הבחירה במקרה זה נפלה על מאמן אישי –עסקי ומספר קצר של פגישות איתו עזרו לי להבין שאני בהחלט יכולה להתמודד עם המיזם אך העיסוק בו לא יקדם אותי למקום אליו רציתי להגיע....המקום בו אני נמצאת היום כמאמנת אישית. בחרתי לקדם את התוכנית העסקית עד נקודה מסוימת ומשם להפרד מהיזמיות ולהמשיך במסלול הלימודים וההתפתחות האישית שלי. תהליך האימון חיזק את ראיית הכוחות והיש שבתוכי, את הצעדים הפרקטיים הנדרשים וסייע לי להתמודד עם קולות וחששות שעלו בתוכי בהקשר זה.

כעת ברור כי התשובה לשאלה בכותרת המאמר היא ש"לא – מאמנים אינם תחליף זול וקצר מועד לטיפול פסיכולוגי" לרוב. המטרה, המיקוד, מסלול ההכשרה המקצועי והשיטה שונים בתכלית . כמובן, שתמיד יהיו מקרים שיגיעו לתחום אחד והיה מוטב לו פנו לתחום האחר וכן כפי שנכתב בתחילה – פעמים רבות האדם שמאחורי איש המקצוע יהיה ההבדל האמיתי !

בחירה מוצלחת !

להעמקת הקריאה והידע אתם מוזמנים לקרוא 

http://bitly.com/nfyWv8 מאמר של דר' ריצ'רד דרייפוס

http://bitly.com/pySGo7 על הבחנו בין אימון לחיים לטיפול נפשי הילה צפריר ורוני בלקין