פרשת לך לך: אברם מאמין רצוי
דף הבית  >> 
 >> 
הרשם  |  התחבר
מאמרים

פרשת לך לך: אברם מאמין רצוי 

מאת    [ 15/10/2007 ]
מילים במאמר: 1069   [ נצפה 6110 פעמים ]

 
 
פרשת לך-לך: אברם הוא המאמין הרצוי / מוטי לקסמן
פרשת השבוע, פרשת "לך לך" מלאה בנושאים ובסיפורים. הדמות המרכזית בפרקי פרשה זו הוא אברם. ואכן, מהכתוב אפשר ללמוד פרטים רבים על התפתחות דמותו, שאלוהים משנה את שמו לא?ב?ר?ה?ם לקראת סיום הפרשה [1].
אנו נתמקד בהיבט אחד שמבוטא בפסוק: "והאמין, בה'; ויחשבה לו, צדקה" (ברא' טו, ו).
נעסוק באמונתו של אברם כפי שאפשר ללמוד עליה מפרשת השבוע.
אברהם מכונה "אבי המאמינים" ויש הרואים את כל העולם תלוי בו: "כל העולם כלו לא נברא אלא בזכות אברהם אבינו" [2]. רש"י טוען: "הוא אחד היה מיוחד, וזה אברהם הנקרא ענק האדם הגדול בענקים" [3]. ובנוסח אחר טוען ליבוביץ: "כל ההיסטוריה הגדולה מבריאת העולם עד רדת אבותינו למצרים, אינה אלא הרקע והמסגרת להצגת דמותו של אברהם-אבינו, שהוא האדם המאמין הראשון [...], ואשר ממנו מתחילה הכרת אלוהים על-ידי האדם" [4].
אמונתו של אברם מתבטאת כבר בפתיחת פרשת השבוע, לאחר שאלוהים מצווה על "לך לך", אברם מתארגן ומתחיל לנוע, למקום בלתי מוכר: "וילך אברם כאשר דבר אליו ה'" (ברא' יב, ד1).
אין להקל ראש בהחלטה כזו של אדם, שהוא "בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן" (ברא' יב, ד). במסעו לארץ כענן הוא נוטש את תרבות הולדתו ויש להניח שהמסע מתבצע בתנאים לא קלים ביותר.
אכן, ניתן לראות בכך שאברם מונע לחפש סביבה ואמונה אחרת מזו האלילית בה הוא חי בחרן.
אברם מגיע לארץ.
לאחר שאלוהים מתגלה אליו שוב, אברם מתחיל בפולחן לה' "ויירא ה', אל-אברם, ויאמר, לזרעך אתן את-הארץ הזאת; וייבן שם מזבח, לה' הנראה אליו" (שם, ז). לאחר זאת מתחיל אברם לבטא או להפיץ את דבר האמונה החדשה: " וייבן-שם מזבח לה', ויקרא בשם ה'" (שם, ח2). תהליך שאינו פשוט כי הארץ אינה ריקה ובה יש גם אמונה וכנראה גם פולחנים אליליים שנוהגים בה: "והכנעני אז בארץ" (שם, ו).
ובכן, דמותו של אברם מתעצבת כבעלת אפיונים של מאמין גדול בתפיסה חדשה של האלוהות.
כך גם בהמשך הפרשה, בברית בין הבתרים (ברא' טו) מציין הסופר המקראי אפיון זה של אברם, במפורש: " והאמין, בה'; ויחשבה לו, צדקה " (ברא' טו, ו). אמונה זו מתבטאת גם במילוי מצוות ברית המילה [5].
ובכן, נתונים אלה מספקים בסיס איתן לאפיון של אברם כאבי המאמינים.
אבל באמרנו "אמונה" לא הבהרנו מה טיבה של האמונה.
אמונה על-פי מילון היא: "מסירות, נאמנות, יושר, המידה לשמור ולקיים את המובטח" [6].
על-פי הגדרה זו התנהגותו של אברם משקפת אמונה.
אבל, השאלה היא איזה מאמין הוא אברם?
לפני שנענה על שאלה זו, נבדוק מספר פסוקים בפרשת השבוע.
פרק טו נפתח בהודעה של אלוהים אל אברם: " אל-תירא אברם, אנוכי מגן לך--שכרך, הרבה מאוד " (ברא' טו, א2). פרשנים רבים [7] מבינים את העידוד של ה' לחשש של אברם שהוא ייפגע לאחר שנלחם במלכים להצלת לוט [8].
תגובת אברם מפתיעה, הוא מתייחס לסיומת של דברי ה' וטוען:" ויאמר אברם, אדוניי יהוה מה-תיתן-לי, ואנוכי, הולך ערירי; ובן-משק ביתי, הוא דמשק אליעזר. ויאמר אברם--הן לי, לא נתת זרע; והנה בן-ביתי, יורש אותי " (ברא' טו, ב?ג).
אברם אינו מקבל את דברי אלוהים כפשוטם, הוא משתומם, הוא מעלה ספק באפשרות מימוש ההבטחה!
אלוהים אינו מבטא ביקורת או כעס על ביטוי הספק של אברם, ה' מפרט את הבטחתו, וגם מדגים את משמעותה: "לא יירשך זה: כי-אם אשר ייצא ממעיך, הוא יירשך. ויוצא אותו החוצה, ויאמר הבט-נא השמיימה וספור הכוכבים--אם-תוכל, לספור אותם; ויאמר לו, כה יהיה זרעך" (שם, ד2?ה).
ואף לסופר המקראי אין ביקורת, להיפך: " והאמין, בה'; ויחשבה לו, צדקה " (שם, ו).
במלים אחרות, אלוהים מבטיח לאברם וזה מטיל ספק, ואין ביקורת על כך.
האם זה מקרה בודד?
לא, עוד בפרק זה, בהמשך להבטחת ה' את הארץ [9], אברם שוב אינו מקבל את דברי אלוהים כלשונם, אלא שואל באופן מפורש: " ויאמר: אדוניי ה', במה אדע כי אירשנה" (שם, ח).
ושוב, אין ביקורת, להיפך אלוהים כורת ברית בטכסיות רבה, ברית בין הבתרים [10].
ואם לא די באירועים אלה הנה דוגמה נוספת.
אלוהים מבטיח לאברם ששרי, ששמה הוחלף לשרה, תהרה ממנו ותלד בן [11].
אברם אינו מביע שמחה או אמונה. הוא צוחק, ורק מבקש חיים לישמעאל בנו המשותף עם הגר:
"וייפול אברהם על-פניו, ויצחק; ויאמר בליבו, הלבן מאה-שנה ייוולד, ואם-שרה, הבת-תשעים שנה תלד. ויאמר אברהם, אל-האלוהים: לו ישמעאל, יחיה לפניך" (ברא' יז, יז?יח).
האם אלוהים או הסופר המקראי מבקרים זאת?
לא, אלוהים מפרט את התחזית להולדת יצחק ולחיי ישמעאל [12].
ואם תרצו, גם בתחילת הפרשה אפשר למצוא התנהגות דומה.
האם אברם מתחיל לנוע מייד אחרי קבלת הצו "לך לך"? אברם אינו מתחיל מייד ללכת. הוא אינו מגיב, אינו שואל, למרות שאינו מכיר את היעד (אגב, התנהגות שתחזור בעתיד). אלוהים אינו מתייחס לשתיקת אברם אלא מברכו "ואעשך, לגוי גדול, ואברכך, ואגדלה שמך; והיה, ברכה. ואברכה, מברכיך, ומקללך, אאור; ונברכו בך, כול משפחות האדמה. וילך אברם, כאשר דיבר אליו ה'" (בר' יב, ד).
מה למדנו כאן? מצד אחד אברם הוא מאמין גדול, נושא בצקלונו אמונה חדשה ומקורית.
אבל מצד שני, אברם אינו המאמין העוור, המאמין המקבל כל צו וכל הבטחה כמובנים מאליהם.
אמונת אברם נושאת בחובה גם את הזכות החשובה להטיל ספק, לשאול שאלות.
האם זו אמונה פחותה?
לא, זו אמונה של אדם בן-חורין. זו אמונה משמעותית של אדם שאינו הולך בסך אחרי מנהיג מבלי לברר לאן!
להיפך, "אמונה" שאין בה זכות להעלאת ספק ולביטוי שאלה, אינה אמונה זו עבדות!
אכן זו דמות של מאמין איתן, מאמין שמעלה את ספקותיו ומתמודד איתם בגלוי.
לא לחינם מכונה אברם כאבי המאמינים.
ומאטעלע אומר:
"אשרי המאמין
וניצוץ הספק בליבו,
וגחלת השאלה במחשבותיו".


הערות
[1] " ולא-ייקרא עוד את-שמך, אברם; והיה שמך אברהם, כי אב-המון גויים נתתיך" (ברא' יז, ה).
[2] רות רבה, פתיחתות ד"ה ז.
[3] רש"י לשיר השירים ד, ט.
[4] ישעיהו ליבוביץ, בתוך משה חלמיש ואחרים [עורכים], אברהם אבי המאמינים, רמת-גן תשס"ב, עמ' 7
[5] "וייקח אברהם את-ישמעאל בנו, ואת כל-ילידי ביתו ואת כל-מקנת כספו כל-זכר, באנשי בית אברהם; וימל את-בשר עורלתם, בעצם היום הזה, כאשר דיבר איתו, אלוהים. ואברהם בן-תשעים ותשע, שנה: בהימולו, בשר עורלתו" (ברא' יז, כג? כד).
[6] י' כנעני, אוצר הלשון העברית, כרך א, ירושלים?תל-אביב תש"ך, עמ' 121.
[7] למשל: יונתן, רש"י, רשב"ם, ראב"ע, רמב"ן, רד"ק בפירושם לברא' טו, א.
[8] ראה בראשית פרק יד.
[9] "ויאמר, אליו: אני ה', אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את-הארץ הזאת, לרשתה " (ברא' טו, ז).
[10] ברא' טו, ט?יח.
[11] "ויאמר אלוהים, אל-אברהם, שריי אשתך, לא-תקרא את-שמה שריי: כי שרה, שמה. ובירכתי אותה, וגם נתתי ממנה לך בן; ובירכתיה והייתה לגויים, מלכי עמים ממנה יהיו" (ברא' יז, טו?טז).
[12] "ויאמר אלוהים, אבל שרה אשתך יולדת לך בן, וקראת את-שמו, יצחק; והקימותי את-בריתי איתו לברית עולם, לזרעו אחריו. ולישמעאל, שמעתיך הנה בירכתי אותו והפריתי אותו והרביתי אותו, במאוד מאוד: שנים-עשר נשיאים יוליד, ונתתיו לגוי גדול. ואת-בריתי, אקים את-יצחק, אשר תלד לך שרה למועד הזה, בשנה האחרת " שם, יט?כא).
חושב, קורא, כותב, מרצה בתחומי חינוך, מקרא ויהדות, חברה וערכים
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב