אם אתכם מתכוננים לתואר ומתלבטים כיצד כדאי לכם לנהל את הסמסטר שלכם, הרי שבמאמר זה נדון בדרכים השונות ללמידה אפקטיבית. לצד יכולותיכם האנליטיות האישיות וכישוריכם הטבעיים בהבנת מדע הכלכלה, אפשר ורצוי לשפר את הציונים באמצעות שיפור יכולות הלמידה.
אז השאלה הראשונה המתבקשת היא - האם כדאי להשתמש במחשב נייד במהלך הקורסים, או מצד שני, לכתוב ולשמור את כל החומר בקלסרים? בנוסף, אם מחליטים שלא להשתמש במחשב נייד, האם לבחור במחברות (ספירלות) או בניירות המתויקים בקלסרים, או בכלל לחזור למחברות בסגנון שפעם היינו משתמשים?
בנוגע למחשב הנייד, הרשו לי לנפץ לכם את האשליה אשר רווחת בעיני רוב הסטודנטים לכלכלה: שימוש במחשב נייד בזמן התואר בכלכלה לא רק שלא יועיל לכם, אלא עלול אף להזיק. מחשב נייד נוטה להסיט את תשומת ליבכם לנושאים שאינם קשורים לקורס בו אתם יושבים. הסיבות לכך הינן:
א) ראשית, עבודה עם לפטופ באוניברסיטה מאפשרת גלישה מהירה לאתרים המובילה לחוסר קשב מיידי מהשיעור. מה הטעם ללכת לשיעור אם העיסוק היחידי הוא גלישה בפייסבוק או בדיקת מיילים? גרוע מזה, קריאת עיתונים באינטרנט, צ'אט, קניות באינטרנט, ועוד.
ב) כתיבת מסמכים ותמצות שיעורים במסמכי וורד אינה יעילה מכיוון שלקראת המבחן צריך להדפיס את העמודים הרבים שהקלדתם במהלך סמסטר שלם וללמוד מהם. מניסיון, עדיף הרבה יותר כתב יד מאשר כתב מודפס מאחר ואם יש לכם אפילו במעט זיכרון צילומי, הרי שיהיה לכם קשה ביותר ל"צלם" בזיכרון שלכם עמוד מודפס מאשר עמוד כתוב עם כל הקשקושים והשרבוטים השונים והקלים לזיכרון. עבודה עם דפים מודפסים אינה מועילה לזיכרון, משעממת ומעייפת מאוד. לעומת זאת, למידה מתוך דפים כתובים, עם צבעיםכותרותכתב גדולכתב קטןשרבוטים ועוד, מקלה מאוד על הלמידה ואף מוסיפה עניין.
ג) במסגרת החשיבה הירוקה, האם חשבתם על כמות הדפים שעליכם להדפיס..? לקראת המבחן, במיוחד אם מדובר בשיעורי מבוא כבדים, מדובר על עשרות רבות ולעיתים יותר של עמודים להדפסה. לא חבל על היערות? לא חבל על הכסף?
ד) מכירים מקרים בהם פונים אליכם סטודנטים אחרים אשר מציקים (וכן, יציקו לכם הרבה) לגבי שליחת סיכומי השיעור במייל? יהיו כאלו שיתרצו שלא הגיעו כי סבתא שלהם הייתה חולה, אחרים יהיו יותר כנים ויגידו שפספסו כמה שיעורים כי לא היה להם כוח להגיע ויהיו אחרים שלא תראו בכלל חוץ מפעם אחת בשיעור האחרון. כאלו שייגשו אליכם ויגידו בקלילות חצופה: "אז אתה שומע? לא הייתי כל הסמסטר. אפילו לא בשיעור אחד. יש מצב שאתה שולח לי את סיכומי השיעור של כל השנה?" מניסיוני, תופעה זו שכיחה מאוד בקרב סטודנטים לכלכלה.
ה) ושכחנו דבר חשוב מאוד, לפטופ עשוי להתקלקל. סיכומי השיעור שלכם, עשויים להימחק והסיכויים שזה יקרה, גדולים משאתם חושבים. פתאום יש הפסקת חשמל והמסמך לא נשמר, או שהבטרייה שלכם נגמרה ואתם תקועים, או שקרס לכם המחשב ויחד אתו כל החומר. אתם עלולים למצוא את עצמכם בעמדת הסטודנטים המתוארים בסעיף הקודם..
בקיצור ולעניין, המלצתי לסטודנטים לכלכלה הינה שכדאי מאוד מאוד מאוד לעבוד עם כתב יד בדפים פשוטים. כן! כמו פעם. לראייתי, היתרון המובהק היחידי של לפטופ הוא שיכולת הכתיבה העיוורת שלכם עשויה להשתפר פלאים.
ועכשיו השאלה המתבקשת היא: מחברות או קלסרים? אישית, אני מאמין בפשטות. מחברות הן הכלי ללמידה יעילה. מדוע?
א) קלסרים הם כבדים.
ב) הדפים בקלסרים תמיד (אבל תמיד) נקרעים. ולמי יש כוח וזמן להתעסק עם המדבקות העגולות האלו לתקן את הדפים הקרועים?
ג) בזמן השיעור, אם תרצו רגע להיזכר מה למדתם בשיעור שעבר - לא תוכלו. כי מי נסחב לאוניברסיטה עם כל הקלסר? אף אחד, באים רק עם דפים ריקים. לעומת זאת, עם מחברת, תוכלו להסתכל אחורה לתחילת השנה בקלות ובלי הרבה משקל בתיק. נושא זה חשוב במיוחד בקורסים בכלכלה בהם נושאים מאוחרים בסמסטר נגזרים מהנושאים שנלמדים בתחילתו.
ד) קלסרים זה גם דבר יקר. ואם תתחילו לעבוד עם קלסרים, הם יתפוצצו לכם די מהר בדפים, אולי גם יישברו, ותצטרכו לקנות חדשים. פועל יוצא מכך הוא ערימה של קלסרים בבית, אשר לרוב נזרקים מיד לאחר סיום התואר הראשון בכלכלה. מחברות, לעומת זאת, ניתן לשמור בארגז אחד - למקרה שתחליטו להמשיך לתואר שני בכלכלה.
בקיצור ולעניין, המלצתי החמה היא - עבדו עם מחברות! ואם אתם יכולים, עדיף מחברות גדולות כאלו ללא ספיראלה, אשר לפעמים נתקעת בדברים אחרים שבתוך התיק, מתעקמת ומתקלקלת באופן בו כמעט בלתי אפשרי לתקנה, ובאופן כללי מאוד לא נוחה. עדיף מחברות גדולות פשוטות ביותר, אשר עולות כארבעה-חמישה שקלים בסך הכול והן יעילות להפליא. ואני מדבר מניסיון!
למידע נוסף עבור סטודנטים לכלכלה - בנוגע לתואר בכלכלה ובנוגע להמשך הקריירה ככלכלנים, ניתן לגלוש לאתר כלכלנים אשר מתעמק ומשתף מידע בנושאים אלו.
עידן גורן, מחבר המאמר, הינו סטודנט לתואר שני בכלכלה, אשר משמש כמתרגל בקורסים בכלכלה
