עבור רובנו, טיפול שיניים הוא ההליך הרפואי השכיח ביותר, וניתן לטעות ולסבור כי הנזקים הפוטנציאלים בעקבות טיפול שיניים הם מינוריים. מקרים שעלו בפסיקת בתי המשפט מלמדים כי לא כך הדבר.
כבר לא רק סתימה או עקירה
תחושה מוטעית היא כי בתביעות רשלנות רפואית שיניים הן חפות מנזקים ברי-פיצוי. בתחום רפואת השיניים חלה התקדמות ממשית בשנים האחרונות, ואף חלה עליה במספר התביעות המוגשות בגין רשלנות רפואית בטיפולי שיניים. ההתפתות הרפואית חלה בעיקר בטיפולים בלתי חודרניים כגון הלבנת שיניים ואף בטיפולים כירורגיים כגון השתלת שתלים או טיפוליי שורש מתקדמים או עקירות כירורגיות. כמו כן, מצויים בשוק מספר רב של בעלי מקצוע, כגון טכנאי שיניים או מטפלי שיניים שלעיתים מעניקים טיפול אותו לא הוסמכו לתת או שאינם מתמחים בו. ניתן לעמוד על מספר סוגיות עיקריות בהקשר זה.
א. שאלת המומחיות - פעמים רבות במקרי רשלנות רפואית שיניים טופלו בטיפולים שונים על ידי מי שלא היה מוסמך לכך. אולי ישמע זה מפתיע אך לא כל מי שמוסמך כרופא שיניים הוא אף מוסמך לעסוק באורטודנטיה (יישור שיניים) או בטיפולי שורש, בודאי שלא בהשתלת שיניים. קיימת גם אי-בהירות בחוק לגבי השאלה האם רופא שיניים מוסמך לעסוק באורטודנטיה ללא קבלת רישיון מתאים. טיפול שיניים שגרם נזק ובוצע על ידי מי שלא היה מוסך לכך, עשוי להביא להטלת אחריות ברשלנות רפואית.
ב. גבולות הרשלנות הרפואית - בדומה לרשלנות רפואית בתחומים אחרים, ברשלנות רפואית שיניים אינן הניזוקות היחידות. יכול באותה המידה להיגרם נזק לחניכיים, ללסתות או לעצם למשל. פגיעה בעצב תהא בעלת משמעות אף גדולה יותר. רשלנות רפואית אף איננה מיוחדת לטיפול השיניים גופו. רשלנות יכולה להימצא גם בשלב צילום השיניים העלול להיחשב שלא מתאים או מספיק לצורך איתור הבעיה וטיפול ראוי בה. כמו כן, רשלנות יכולה להיות גם במעקב הרופא אחר תלונות המטופל, ואי-מתן תשומת לב מתאימה כמו מתן טיפול חוזר או הפנייה למומחה.
ג. פגיעה באוטונומיה - בדומה לענפי רפואה אחרים, יתכן כי הטיפול הרפואי עצמו לא יחשב רשלני, אלא שאי-מסירת מידע מספיק לחולה, ומתן טיפול ללא הסכמתו המודעת, יכולה להיחשב כנזק עצמאי. כלומר, גם אם לא הוכח קשר סיבתי בין הרשלנות הרפואית לבין הנזק, ואף אם לא נגרם בהכרח נזק ממשי, הפגיעה באוטונומיה תהווה נזק בפני עצמה.
האם זריקה יכולה לגרום נזק?
זריקת האלחוש היא דוגמא טובה לנזקים האפשריים מרשלנות רפואית. לכאורה המדובר בשלב השכיח ביותר במסגרת הטיפול ורובנו חווינו אותו על בשרנו - תרתי משמע. רובנו אף רואים בו כשלב מאוד לא נעים ונוח אך ספק אם מסוכן. המדובר בדוגמא טובה, הואיל וישנו סיכון גם בשלב זה, והסיכון הוא פגיעה אפשרית בעצב באמצעות המזרק, באופן שיביא לפגיעה עצבית בפנים, שיכולה להתבטא בדלקת בעצב ולהביא לנזק בלתי הפיך. ברשלנות רפואית פסקי דין של בתי המשפט נדרשים ליתן תשובה לסוגיות אלו וליישב אותן עם המקובל ונהוג.
הסוגיה נוגעת למידע שעל רופא השיניים למסור. בית המשפט עסק בשאלה האם על רופא שיניים ליידע את החולה הממוצע כי זריקת האלחוש עצמה עלולה לגרום לנזק עצבי בלתי הפיך. לעת עתה, ענה על כך בית המשפט בשלילה. המדובר בסיכון נדיר, שהאפשרות להתרחשותו היא מרוחקת ביותר. נפסק בעבר כי על רופא ליידע את המטופל במלוא המידע למען יקבל החלטה מושכלת, אך אין המדובר בחובה מוחלטת ובמתן מידע על כל סיכון אפשרי ומרוחק. יחד עם זאת, אין לשלול רשלנות רפואית במקרה בו פגיעה בעצב לא נענתה על ידי רופא השיניים בהפניה לרופא מומחה או לטיפול אנטיביוטי לדוגמא למניעת זיהום.
לקריאה נוספת: רשלנות רפואית פסקי דין >>
ברשלנות רפואית שיניים פגועות יכולות לגרום לנכות
מן האמור לעיל עולה כי אין לזלזל בנזקים שרשלנות רפואית בטיפולי שיניים יכולה לגרום. יתירה מכך, יכולים הדברים להגיע עד כדי גרימת נכות תפקודית מוכרת. מנגד עולה שכיחותם של טיפוליי שיניים רדיקליים כגון השתלת שתלים. המדובר בהליך כירורגי מובהק ומורכב, ורופא השיניים נדרש להתמצא בו היטב ולהתמחות בו.
אם לסכם את הדברים, יש להשגיח בשבע עיניים על הרופא המטפל ואין לשלול פניה לחוות דעת נוספת. בעקבות רשלנות רפואית שיניים פגועות יכולות לגרום לכאב וסבל חמורים. כמו כן אין להשלים עם טענות הרופא שהמצב תקין ועתיד להסתדר, שכן לא תמיד יהיה הדבר בתחום התמחותו. במקרים קשים רצוי לפנות לבית החולים ו/או למומחה בפה ולסת לשם בדיקה וטיפול כירורגי.
לקבלת יעוץ מקיף ומקצועי כנסו לפורום רשלנות רפואית >>
