איזה שיר לשיר לך היום? / ריקי שחם
הרגע שבו הרגש חודר לגוף שלי
הוא הרגע
שבו המגדלית מופיעה לי בחלומות.
אחר כך אני מתעוררת
ומחפשת אותה ללא לאות
ורק רוצה סימנים
שכל זה קרה באמת
ואלה לא התרחשו רק
בחלומות הפרטיים שלי.
היום חשבתי שוב על המדוזה
ורציתי לירוק לה בפנים.
המגדלית הופיעה עם הספינה שלה
ועצרה אותי
רגע לפני שהסמארק
כיסה את העיניים של המדוזה.
"השמיים מעדיפים את הרוק שלך
לדברים אחרים"
אמרה המגדלית
ונתנה לי את הורד שלה.
לא ירקתי על המדוזה
אבל בראש שלי ראיתי
כיצד צונחות לה העיניים
ונושר לה האף.
היא נולדה מתוך סטייה קוסמית.
איזה כייף לכתוב את זה עם עט גחליליות.
אני יוצרת מגע אינטימי אתם
עד שאני מרגישה את הטרוף
בתוך החושים שלי
כי ככה זה שיש עוד חוש
שמצליח לטייל בכל המרחבים
כאילו הוא חי על אופיום כל הזמן
ואז נוחת נחיתה אינטימית
ויודע שהתשוקה הזו שלו
מעניקה לי יתרון גדול.
אני מתפללת למגדלית
שלדמעות שלי יהיה טעם של
פטרוס
כדי שמישהו
יוכל לשתות מהם
ולהדבק בחוש הנוסף שלי.
אני גרה בדולפינריום / ריקי שחם
הדולפינים שלי
שטים להם
מפלג אחד של ים
אל מקום מוצל אחר
שגם הוא של ים.
בדרך
הדולפינים שלי
קוטפים עגבניות
מפינת הירק
ומתבקשים להעניק מענק
מהאדום האדום הזה
לכל מי
שהראש שלו מתלקח
ומתפוצץ מגודל התשוקה
שמציפה את הגוף
כי כל החושים שלי מדבקים
אני מדבקת
אני נשא
מדביקה את כל שביל החלב
ברגשות שלי
בפעימות הלב הדופקים
וחוטי הטלפון
וכל תחנות הממסר
סופגים את האותיות הכתובות
ומדביקים את המילים
ואת השפה
באותו טרוף מוטרף
שהוא כמו הערפיליות במרחב
שפתאום באות
ופתאום הולכות
ואני יודעת רק את השפתיים
עמם נשקתי את ספינתה של
המגדלית
והיא העניקה לי
ורד
ועוד ורד
ועוד ורד.
עוד כמה ימים אני והיא
בקרקסון
נעשה את זה
נכלא את עצמנו בכלוב ציפורים
עטוף בחוט חשמל
שלא יחדרו זרים
כי אנחנו כבר כחולות
מכמויות
האור העליון
שחודר לנפשנו
ורק הדולפינים
יבואו לבקר
כי הם שטים במעיין הסוד
אנחנו נסתכל על הסנפירים שלהם
ונחזיר אותם לים
של תודעה
שנושק
במצחו
של כל מי שמתמסר
ונדבק.
רק אל תסתירו לי את השמש / ריקי שחם
אתה לוחש לי באוזן
פיליפוס
לוחש ומרטיב אותה עם הלשון
לוחש לי מילים כמו:
רוח הקודש,אור ותחייה,
אבל שנינו יודעים שלכל המילים
אין משמעות במילותם
ללא חווית היצר הקמאי
של הקיום שלנו.
שנינו יודעים,פיליפוס
שהמילים כוונתם
להונות אותנו
ואת המציאות ואת החיים.
אתה עוזר לי להגיש שפה.
אתה מבקש ממני להשיב לחיים
את המגדלור שכבה
והותיר שירה של דרורים
על חוטי החשמל
אלה בנדודם ללא השיר
העניקו לשפתיים הנעות
את המילים העקרות
וסוג של מלנכוליה
שהיא סהרורית
וחולמנית
והשטן מתיישב על הקצב הזה
של פעימות הלב הקטנות
ועוצר לרגע את הנשימה
ומשתלט.
ואתה פיליפוס
לוחש את הקוד
מושיט לי יד כדי לצאת
מתוך התעלומה הגדולה הזאת
ומלמד אותי למהול את המילים
בפעימות של לב חדשות
שמנשימות את הגופים
ומנשימות את היצר
ואתה מלמד אותי
להחיות את התפילות
ולהציל אותן ברגע האחרון
לפני שהן גוססות לגמרי
ואתה מלמד אותי
להפנות עורף לכל חסרי הרחמים.
אתה,עם מצנח ביד
צונח אתי מתוך ספינת חלל
היישר אל מרחבי הבוקר החדש
שם ניפגשים מבטינו
ולא נותר לי
אלא לנעוץ סיכה בכובע שלי
שמסתיר לי את הסנוור של השמש
שכל כך מציקה לי
בעת האחרונה.
ריקי שחם - פילוסופיה מעשית http://www.rikishaham.co.il>
