אקונומיקה מלבינה חטוטרת ?!
הצילו....בזמן האחרון אני רואה את הכביסה וההלבנה כמעט בכל מקום, כאילו שפכו על הכול אקונומיקה או מלבין....יכול להיות אולי שלבשתי בטעות משקפיים צהבהבות?
(לא שאני לובשת ורודות, משתדלת לא ללבוש בכלל משקפיים, באף צבע).
מה? אנשים לא רוצים לראות את החיים והמציאות כמות שהיא? לטוב ולרע, ליפה ולכעור? לשחור לצבעוני השמח? לא רוצים להתמודד עם כלום? הכול על "כאילו" - ריאליטי של מישהו אחר זה מבדר, אבל של עצמם....אין כוח לזה? רק ל"מולבן"?
התקשורת, האופנה, הפרסום, השפה, מטבעות הלשון, והתכנים הבידוריים (ריאליטי, האח הגדול) – כולם שטופים בהלבנה וכביסה, וכולנו מומחים בזה, בין אם אנו רוצים בכך או לא, מודעים לכך מי יותר מי פחות.
הקפה גם אינו יוצא מהכלל, קראתי כמה פוסטים מעולים מאספקטים שונים בנושא, בין היתר איך כל אחד מאתנו מי קצת מי יותר "מלבין" את פרטיו ודמותו יותר לרצוי מאשר למצוי. בינינו, הרי כל אחד מדגיש את הצדדים היותר טובים, לא?!
גם אני מבלי דעת "חטאתי" בהלבנה, למשל כשכתבתי על כביסת-הלבנת מושגים, ונתתי ביטוי למשהו בגרסתו "המולבנת", באחד הפוסטים הקודמים, ותודה לענבל ר נקש על תגובה, הגם שסיבה הגיונית מאד אחרת נוספת הייתה לכך.
והכי קטע מכולם, שאני לא יודעת איך ובאיזה שלב זה קרה, אבל ההלבנות-כביסות-אקונומיקה הכרוניות, שהפכו למרבה הצער מקובלות ותכופות, דרך חיים נראה לי, כבר לא מעצבנות אותי.
כשמודעים ורואים כמה זה קיים בכל מקום, מגיע כנראה גם שלב שזה יותר מעלה גיחוך, הרגשת חוסר הערכה לאותו גורם, או סתם קצת הרגשת פספוס ומפח נפש.
אז מה? עיתונות ותקשורת, בעלי אינטרסים ועסקים- באמת חושבים שהציבור טיפש, אינו רואה את הדברים כפי שהם, או את האינטרס והרצון לרווח מאחרי הדברים? אולי הוא קצת עצלן וחסר מודעות צרכנית או אחרת, אבל בכל זאת יש גבול...לא?!
בידיעה בהמשך, שהיא אחת מאין סוף דוגמאות בכל שטחי החיים, חלף בראשי הרעיון הנלוז, שאולי מרוב שאני רואה אקונומיקה בכל מקום קפצה לעיני מיד "ההלבנה" ו"כיבוס" האינטרס שבעלי העניין (כאן המטדורים ובעלי העסקים בתעשייה הזו) מבקשים להציג את הדברים באור שונה, ולהגן על האינטרס שלהם, כשלמעשה זו אכן לא התעללות אלא "אמנות" לשמה....
הארץ "ממשלת ספרד החליטה: מלחמת פרים היא תוצר תרבותי אמנותי" (1.8.2011) טום וורדן, גארידאן
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1236766.html
בכלל נראה שכולנו נסחפנו - אולי בגלל הצהבהבות (אקונומיקה) של העיתונות והתקשורת שפשתה לכל תחומי החיים. אנו נותנים בקלות יחסית להרעיל לנו את החיים, אם ע"י ראיית שחורות, הבלטת הדברים הלא נעימים, בשטף חדשות, בעיתונות, בצהובונים.
מעט מאד דברים טובים יש, והכותרות הרעות לוקחות יותר צפייה ורייטינג......הא?
מה קרה? אנו אוהבים לסבול? לשמוע רק רע? נגמרו הדברים הטובים?
אני בטוחה שיש חדשות טובות בדיוק כמו שחדשות רעות, ופחות טובות, אבל מי שם לב אליהן? הן כנראה פחות מעניינות, ורייטינג, וזה שם המשחק ומה שקובע היום בכל מקום כנראה.....
והנה לסיום עם קריצה, דוגמא למה שהזכרתי קודם כשאני רואה "הלבנה" "מכבסה" "אקונומיקה" ו"צהובונות" אני כבר לא מתרגזת, כי יש שלב שזה מגוחך וכבר מתחיל להצחיק:
קצב התפרץ גם בתום הדיון: החטוטרת עליכם http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4107249,00.htmlרק שלפחות במקרה זה, אני לא חושבת שכמות אדירה של אקונומיקה ככל שתהייה יכולה להלבין להמיס חטוטרת, כך שאני לא מבינה למה מנסים ומכחישים בכל תוקף ובעזות מצח את קיומה.........
לא יודעת, משום מה, נזכרתי פתאום בהקנטות כשהיינו קטנים : "הכול עובר עליך וקקה בידיך"....
הפוסט המלא כולל לינקים פעילים נוספים ותמונות פורסם בבלוג שלי כאן http://cafe.themarker.com/post/2306851/התחברות אל בע"ח במקום לשלוט בהם מרוממת אותנו לכוכבים (ברברה קלו הנד) http://cafe.themarker.com/user/114149/ bonbonyetta@walla.co.il
