לפני ארבע שנים גרנו באורגון, ארה"ב.
היו לי אז שתי בנות מתוקות וקטנות שנהגו להשתובב
בלי סוף.
בוקר אחד החלטתי לקחת אותן ללונה פארק
מקומי שפתוח
בדיוק ל 72 שעות. יריד כפי שמקובל לכנותו.
כל הדרך סיפרתי לבנות על מתקן שאהוב עלי
במיוחד-
על קרוסלת הסוסים. אני אוהבת סוסים למרות ששנים לא רכבתי.
בכל משחקי האסוציאציות שמבקשים מאיתנו לבחור חיה,
למה ומדוע ואיך היא משקפת אותנו- אני בוחרת
סוס פרא.
כשחיכינו בתור לקרוסלה, היתה בי התרגשות אדירה.
הבנות חייכו, שאלו מליון שאלות ואני רק רציתי
לרכב שוב על הסוס
בשורה החיצונית. רציתי להרגיש את משב הרוח ולהנות
מהסיחרור.
אפילו העין שלי צדה סוס אחד שעבורי היה יפה
במיוחד. ידעתי
בדיוק היכן אמקם כל בת והיכן אני אשב.
מאז ומעולם זכרתי שקרוסלת הסוסים גורמת לי לאושר
אדיר.
בהתנסות האחרונה שלי עם הבנות גיליתי שהאושר
הוחלף.
הבנתי, שכל אחד יכול לרכב על קרוסלת סוסים דיי בקלות.
מה שנראה לנו מאתגר,
מרגש, אפילו מפחיד כשהיינו קטנים- הופך לחסר
חשיבות לפעמים כמבוגרים, כהורים.
אפשר לשבת על כל סוס, זה לא כל כך משנה. ההבדל
עבורי הפעם היה
היכולת שלי לאחוז בטבעות שלמעלה. כל פעם כשהסוס עלה בעזרת
הבוכנות מתחתי יד ארוכה, התמתחתי מעבר ליכולת
והצלחתי לגעת
בטבעת שמעל ראשי.
בקרוסלה המיוחדת הזו, כל פעם שמישהו הצליח לאחוז בטבעת היה מעין צלצול
ניצחון.
מעולם, אבל מעולם, לא שמתי לב לטבעות האלה למעלה.
מעולם לא שמתי לב כילדה שמישהו נמתח כדי להגיע
ולאחוז בהן.
באותו היום, כשהצלחתי לאחוז בטבעת בפעם
הראשונה, הבנתי שהשתנתי.
בדימיון האישי שלי הטבעת היתה כאוצר, שרק מי
שמתאמץ באמת, מתכנן
מתי להימתח יזכה בטבעת, סליחה- באוצר.
הבנתי, שכדי להצליח בחיים חייבים לנסות. לנסות גם אם
קשה, גם אם מפחיד,
גם אם המטרה נראית רחוקה, גם אם אני נמוך, גבוה,
שמן או רזה. זה כלל
לא משנה. העיקר לנסות.
הדרך היחידה לחיות היא תמיד להימתח כלפי מעלה. תמיד לגעת בטבעת.
האמת היא, שלא תמיד אני מצליחה בחיים. אני לא מעט
נכשלת. אבל אני
מאמינה שעדיף לנסות מאשר לעמוד במדרכה ממול
ולראות את האחרים
מצליחים ומושיטים ידם לטבעות של החיים.
הקרוסלה פתוחה לכולנו, הסוס שלכם מחכה. אל תמתינו
בצד המדרכה
ותראו אחרים נהנים ממה שאתם חפצים לו.
תימתחו. תעיזו. תטעו. העיקר שתימתחו תמיד למעלה.
מברכת אתכם בשפע,
מירב- לוי ליבוביץ
"מירב האפשרויות"
אני מצרפת לכם לינק לסרטון מעולה שבעלי היקר לי
מכל שלח לי.
מזמינה אתכם להימתח איתו עוד טיפ טיפה...
http://www.ted.com/talks/lang/eng/kathryn_schulz_on_being_wrong.html
קת'רין שולץ מדברת על כל שרובנו נעשה הכל כדי להימנע מטעות.
אך מה אם אנחנו טועים בכך? קת'רין שולץ "טעותלוגית" מציגה באופן משכנע
את הצורך לא רק להודות אלא אף לחבק את יכולתנו לטעות. שימו לב יש אפשרות לתרגום
בעברית.
וגם מתנה להורים שביננו – מדריך להורות מנצחת של יואב
פנחס בחינם.
בברכת שפע, מירב לוי-ליבוביץ "מירב האפשרויות" www.tmost.co.il