הבעלות בפטנט מול ייבוא מקביל
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

הבעלות בפטנט מול ייבוא מקביל 

מאת    [ 08/08/2011 ]
מילים במאמר: 777   [ נצפה 1821 פעמים ]

 
 

הגנת הפטנט וזכות הבעלות בו

הגנת הפטנט מקנה לבעליה מונופולין באשר לייצורו ושווקו של המוצר המוגן. מונופולין זה קיבל מעמד סטטוטורי בחוקי הפטנט בארצות שונות, ואף בדיני ההגבלים העסקיים. הגנה זו באה כבסיס לעידוד השקעת משאבים רבים ככל אפשר, מצידו של הממציא והמפתח, על מנת להגיע לחדשנות מרבית ופיתוח מתקדם ומודרני יותר.

דיני הפטנטים משקפים את האיזון בין אינטרסים נגדיים: מחד- עידוד ההתפתחות הטכנולוגית תוך מתן תמריץ להשקעה במו"פ, ומנגד- הבטחת פעילות כלכלית חופשית והוגנת. לממציא מוענק מונופולין לתקופה קצובה, תוך דרישה כי יחשוף באופן מוחלט את פרטי אמצאתו, ולפיכך יכול המפתח הבא להסתמך על החדשנות וה"המצאתיות" שבה, לטובת פיתוח אמצאתו שלו וחוזר חלילה. נהוג לראות בשני אינטרסים אלה כאינטרסים מנוגדים. מצד אחד ניצבים הממציאים, הכוללים בתוכם חברות ענק המייצרות תרופות בהשקעות עצומות וכל רצונן, בסופו של יום, הוא ליצור רווחים עסקיים, תוך החזרת ההשקעה בפיתוח ובשיווק המוצר, ומנגד הציבור הצרכני אשר שאיפתו היא לאפשר תחרות מרבית בשוק, במגמה להביא לירידת מחירים.

לעניות דעתנו, תפיסה זו שגויה. יש לראות במכלול האינטרסים המעורבים בסוגיה זו, כאינטרס ציבורי הכולל: הן השמירה על שוק תחרותי ופתוח, הכולל מגוון מוצרים ברי-תחרות והן ההגנה על הזכויות הקנייניות של הממציאים בעלי הפטנט מהווים אינטרס ציבורי. האינטרס הציבורי אינו כה צר ומסתכם אך ורק בהוזלת מחירי המוצרים המוגנים, ומשכך יש אינטרס ציבורי לאפשר ייבוא מקביל של מוצרים מוגני פטנט, אלא שאינטרס זה כולל בתוכו, באופן אינהרנטי, את הצורך להגן על בעל הפטנט ולאפשר לו להפעיל מערך ייצור שוווק ופרסום שבסופו של יום יאפשר לו להחזיר את השקעתו בפיתוח המוצר ואף להרוויח מכך. ציבור הצרכנים נזקק לאותם שירותי תמיכה במוצר, כגון אחזקה, אחריות, החלפת מוצר פגום ועוד, ובמצב דברים בו לסוכן הבלעדי של בעל הפטנט אין החזר השקעה סביר, הוא יימנע מהשקעה נוספת במערך התמיכה וכך יוצא שכרו של הציבור בהפסדו. היבואן הבלעדי עלול למצוא עצמו מול שוקת שבורה, כאשר ליבואן המקביל יש יתרון תימחורי על-פניו, שכן אין הוא נושא, כאמור, בעלויות גבוהות כמו אלו של היבואן הבלעדי, ובאופן פרדוקסאלי התחרות הופכת ללא הוגנת דווקא כלפי בעל הפטנט וסוכנו הבלעדי. יש לציין כי אמנם בהסכם TRIPS לא הגיעו המדינות החתומות לכלל הסכמה באשר לדוקטרינת המיצוי הראויה, אולם באשר לזכויות הבעלים בפטנט קובע סעיף 28 לאמנה, במפורש:

 1. A patent shall confer on its owner the following exclusive rights: (a) where the subject matter of a patent is a product, to prevent third parties not having the owner's consent from the acts of: making, using, offering for sale, selling, or importing for these purposes that product; (b) where the subject matter of a patent is a process, to prevent third parties not having the owner's consent from the act of using the process, and from the acts of: using, offering for sale, selling, or importing for these purposes at least the product obtained directly by that process. 2. Patent owners shall also have the right to assign, or transfer by succession, the patent and to conclude licensing contracts. 

הן בדין הפנימי בישראל והן בדין האירופאי, מוקנית למחזיק הפטנט זכות מוחלטת להעביר את הזכות לאדם אחר, ולמנוע מצד שלישי ליצור, להשתמש, להציע למכירה, למכור או לייבא את הפטנט, בין אם מדובר במוצר (Process) ובין אם בתהליך (Product). ישראל אימצה את הסכם טריפס ותיקנה בעקבות זאת את חוק הפטנטים, תוך קביעת הוראה הקובעת חד-משמעית כי ייבוא שלא בהסכמת בעל הפטנט מהווה "ניצול אמצאה" שלא כדין. הוראת סעיף 49(א) לחוק הפטנטים קובעת כי "בעל פטנט זכאי למנוע כל אדם זולתו מנצל בלי רשותו או שלא כדין את האמצאה שניתן עליה הפטנט, בין בדרך המוגדרת בתביעות ובין בדרך דומה לכך שיש בה, לנוכח המוגדר באותן התביעות, עיקר האמצאה שהוא נושא הפטנט ... ".

הגנה חוקתית על זכות הפטנט

לפטנט ישנו ערך כלכלי ומסחרי משמעותי. בבסיס ערך זה עומדת זכותו של הפרט להגן על רכושו. מנקודת מבט משפטית, הרי שהפרת הפטנט מצמיחה עילת תביעה באשר לפגיעה בנכס הקנייני וזאת, בנוסף לעילת תביעה הנובעת מחוק הפטנטים. פגיעה כלשהי בזכות בפטנט דינה כדין פגיעה בכל נכס קנייני אחר ומכאן עומדת לנפגע עילת התביעה הנזיקית. סעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירות קובע כי אין פוגעים בקניינו של אדם. פטנט רשום מקנה לבעליו זכות קניינית בנכס. פרופ' מ' דויטש טוען כי הפרת הזכויות בפטנט, מקנה לבעליה הגנה מונופוליסטית שאינה תלויה בנקיטתם של אמצעים פסולים מצד המפר את הזכות. יתרה מזאת, לטענתו בהעדר רישום לפטנט, יכולה ההמצאה לזכות בהגנתם של דיני הסודות המסחריים. להווי ידוע, כי בכדי לפגוע בזכות המוקנית בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו על הפגיעה לעמוד במבחניה של "פסקת ההגבלה". התנאים הקבועים בפסקה זו נוקשים ואינם מאפשרים פגיעה כלשהי בקניינו של אדם, אלא אם החוק הפוגע עומד בכל התנאים הקבועים שם, במצטבר. להגנה על הפטנט, אם כן ישנה משמעות כלכלית ומסחרית רבה מאוד ובהתאמה, יש להגנה על הזכויות המוקנות לבעל הפטנט חשיבות ציבורית וערכית אשר, כפי שנזכר לעיל, קיים אינטרס ציבורי ולא רק פרטי של בעל הפטנט, להגן עליה ולמנוע את הפרתה בכל אמצעי.

המאמר נכתב על-ידי עו"ד בועז כרמל, מתמחה במשפט אזרחי ומסחרי, משרד פיטרו ושות. חברת עורכי דין. דוא"ל: boaz@pb-law.co.il כתובת אתר המשרד: www.pb-law.co.il

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב