חינוך איתן מבוסס על ''גבולות''
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

חינוך איתן מבוסס על ''גבולות'' 

מאת    [ 08/08/2011 ]
מילים במאמר: 1094   [ נצפה 2607 פעמים ]

 
 

במסכת מגילה מודגש משפט מפתח חשוב ועקרוני ביהדות ,"אין בית מדרש ללא חידוש".  היינו, חשיבה יצירתית המבוססת על מוח פורה וחכם המפעיל יוזמות ורעיונות חדשניים. הכול מבוסס על תהליך למידה לרכישת ידע שהרי  "יידע הוא כוח", הפיכת הידע שבמוחנו לחכמה מבוצעת על ידי תרגול של שאילת שאלות.  

הגמרא על 2700 דפיה מבוססת על דיונים, מחלוקות, שקלא וטריא ושאילת שאלות. כך הפך העם היהודי להיות החכם בעולם. למידה, רכישת ידע ושאילת שאלות. 

במסכת "בבא מציעא" מסופר על ראש הישיבה הדגול בארצנו רבי יוחנן שהחברותא שלו במשך שנים רבות היה ריש לקיש. בתלמוד הבבלי מופיעות 200 סוגיות בהם קיימים ויכוחים ושאילת שאלות בין רבי יוחנן וריש לקיש. 

כאשר ריש לקיש נפטר, מינו את רבי יהושע בן פדת כחברותא של רבי יוחנן במקום ריש לקיש. מספרת הגמרא- כל פעם שרבי יוחנן היה מעלה רעיון חדשני (שהרי "אין בית מדרש ללא חידוש") היה רבי יהושע בן פדת מביא 24 טיעונים מדוע הרעיון נפלא איכותי ונכון. בכה רבי יוחנן  ...בר לקישא...בר לקישא  כשאני הייתי מעלה רעיון חדשני מיד אתה ריש לקיש הבאת 24 טיעונים מדוע אני לא צודק ובכך השתבחה תורה. 

פיתוח "המצוינות" ביהדות במשך אלפי השנים התבסס על לימוד בישיבה, בכל אתר ואתר, בכל הקהילות שהיו מפוזרות בעולם כולו.

המתכונת של לימוד בישיבה מהווה בסיס , תשתית לפיתוח חשיבה יצירתית ולהצטיינות . הלימוד בישיבה בנוי על לימוד בחברותא- היינו לומדים, מתווכחים, שואלים שאלות אחד את השני- כך מתחדשים ומפתחים מוח פורה וחכם. הלמידה בחברותות נעשית בקול רם- בתנועה ובמוסיקה- בדרך זו זרימת הדם מואצת יותר ומהירה- וכך מגיע יותר חמצן למוח ההופך להיות נבון יותר. 

הויכוחים ושאילת השאלות מדרבנים את החדשנות, תהליכי השינוי והשיפור המתמיד כל הזמן.

מחקר אקדמי מבהיר גם שהלימוד בקבוצות- בסדנאות- חשוב ועקרוני לפיתוח חכמת אדם, אך נמצא שבסדנא איכותית ראוי שישתתפו 3 תלמידים  ולא יותר. כך יש אפשרות לכל אחד לבטא את עצמו, ניתנת "במה" לכל אחד ממשתתפי הסדנא להפעיל מוח יצירתי. הלמידה העצמית לתלמיד מהאחר מהווה תשתית בסיסית בלימוד התורני-איכותי מאז ומעולם. 

ארון הקודש מהווה ביהדות את המקום הקדוש ביותר. מבנה ארון הקודש היה עשוי בתוכו "מעץ", העץ מסמל צמיחה כל הזמן, התחדשות, גדילה והתפתחות לכיוונים שונים, היינו מבהירה לנו תורתנו הקדושה שארון הקודש צריך ללמדנו- שיש להשקיע בהתחדשות אך הגדילה והצמיחה של העץ יניבו פרות לתפארת רק אם נחוש בהתפתחותו ובתהליכי השינוי הנפלאים של הצמיחה. אך התורה מדגישה ומבהירה היטב כי המסגרת האופפת את ארון הקודש עשויה מזהב טהור. היינו לכל תהליכי השינוי, לכל התחדשות יש "גבולות" . הזהב שמסביב לארון העץ מבהיר לנו באופן חד משמעי שגם לשיפור המתמיד יש גבולות. 

אנו יודעים שעולמנו מתחדש, מתקדם כלל הזמן, הידע הנצבר מדהים. היוזמות והיצירתיות שבכל מקום עבודה, בכל מפעל, בכל ישיבה מתפתחים להפליא- אך גם לתהליכי שינוי אלה יש "גבולות". 

בתורתנו- נתאים כל העשייה לעולם המתחדש עם גבולות ברורים. יכול כל אחד להתקדם, לפתח מוח פורה, להיות עשיר אך עלינו- על כל אחד מאיתנו- להתחשב באחרים , להמשיך ב"נתינה", באהבת אדם, בבניית תרבות של עזרה לזולת. כפי שמצוין ומודגש בתורה : "ואהבת לרעך כמוך" ,עליך  לאהוב חברך באותה עוצמה שהינך מעריך ואוהב את עצמך. היינו, אדם לא יכול להתחשב ולהתייחס "רק" לעצמו ומשפחתו. עליו לשלב גם את הסובב אותו בנתינה, סיוע ועזרה.

ישנם חוקים תקנות והוראות- בחיי חברה- אדם לא יכול לגדול ולהתפתח ללא התחשבות בסביבה. היינו קיימים "גבולות" ברורים ובהירים בתשתית היציקה של "חברות", "שכנות", ו"קהילה". קיימים "גבולות" בניקיון, בתרבות, בצעקות, במוסיקה, ברעש, בלכלוך- ובדיבור. 

מערכת החינוך מבוססת בעיקרה על פיתוח כישוריו ויכולתו של כל ילד מקטנותו ועד בגרותו, אך הכול משולב היטב עם בניית חיי חברה, נתינה ואהבת האחר. בחינוך קיימים "גבולות" בכל צעד, תקנון ברור מה מותר ומה אסור- אלה הם גבולות בהם אסור לאדם לסטות מהן. 

הלמידה בכל שלבי מערכת החינוך מבוצעת בכיתה ובקבוצות. חייב כל אחד להבין שיש גבולות בכל "תהליך" הלמידה.  כאשר מורה שואל שאלה- התשובה תינתן מתלמיד אותו יבחר המורה, היינו ההשתתפות, ההצבעה, ה"במה", הדיבור, העשייה בכיתה נתונה במסגרת "גבולות" כדי לשמור על סדר, יושר ואהבת אדם.

אנו יודעים למשל על חשיבות פיתוח "מנהיגות נוער" בטיפוח חינוך איתן וחכם, הענקת תפקיד מנהיגותי לכל ילד בהתאם לכישוריו האישיים. כך כל יחד חש שהוא כמנהיג מוביל ומשפיע אך תורם מעצמו ומיכולתו- לכלל.

הגיבוש הכיתתי- החברתי מקטנות ועד כל ימיו של האדם עקרוני וחשוב. על כן צריך כל אחד להתפלל- אך במניין, לברך... בזימון, ללמוד בחברותות, ללמוד וללמד.

בדרך זו חובה עלינו להתקדם, לנוע , לכבוש כל יעד, להגיע לכל פסגה אך מתוך בניית "גבולות", מה אסור ומה מותר- בחברה. 

ממש... ממש אין סתירה בין חדשנות, תהליכי שינוי ושיפור מתמיד בכל תחומי הלמידה והעשייה לבין שמירה על "גבולות". אי שמירה על גבולות, על מסגרות מביאה לידי הפקרות, רוע לב, אי התחשבות בסובב אותנו. ה"גבולות" אינם מפריעים ואינם מזיקים לקיומו של מוח פורה ויצירתי. חובה עלינו, מורים ומנהלים להמשיך לבנות מערכת חינוכית איתנה ופורייה המטפחת מוח יוזם ויצירתי, לחשוב כל הזמן על תהליכי שינוי וחדשנות המתאימים לדורנו המשתנה כל הזמן, אך הכול חייב להיות מבוסס על "גבולות" שיבטיחו המשך עולם חדשני ואיכותי, עולם מרתק, יעיל אך אמיתי, נכון ומתחשב באחר. 

מניסיוני הרב במערכת החינוך למדתי באופן ברור- שבמקום "שלומדים" ומגיעים להישגים- כל אחד על פי רמתו ויכולתו, היינו שהחלשים יגיעו לציונים  60-70, הבינוניים ינועו לכיוון 80-90 ... והמצוינים יגיעו לרמה של 170%, במוסדות אלו אין כלל אלימות, אין פריצה מהוראות- הכול מבוצע במסגרת "גבולות" . ילד המשיג הישגים הוא שמח ומאושר או אז הוא לא מפריע, לא אלים ומתנהג למופת. 

ילד המזדרז בבוקרו של יום להגיע לבית הספר... האומר להוריו ש"כיף" לו ללמוד בבית הספר, הוא מתכוון בעיקרו כי יש לו חברים.

כאשר יש לילד הישגים ברמתו- והוא מלא בחברים- ילד כזה כאמור שמח ומאושר וכיף לו בכיתתו ובבית ספרו, אין פריצת גבולות. 

צריך כל מורה בכל כיתה, בכל מקצוע לאתר נקודות חוזק בכל תלמיד ולמצוא כל נתיב כדי להמשיך עוד ועוד לחזק נקודות אור אלו.  לטפח את המוסיקאי..., האומנותי... הרטוריקן.. המדעי... והמתמטיקאי- בנקודות החוזקה שלהם ולא להתמקד בנקודות החולשה. 

ריבוי מחמאות, פרגון ועידוד כל ילד מטפחים בו רצון ומוטיבציה להמשיך לנסות, להעיז ולהתמודד עם למידה חדשנית.  כשאר אנו מעירים הערות שליליות- הילד ימשיך לפרוץ גבולות. ראוי שכל מורה יחשוב כל הזמן- כמה מילות עידוד הוא הרעיף על כל ילד ועל הכיתה כולה.

נמצא במחקרים רבים כי קיום "שיחה אישית " עם כל תלמיד, יחס אישי תוך כדי גיבוש כיתתי, ייחודיות מתוך אחדות מביא לאושר אישי וקבוצתי, בדרך זאת- אין כלל פריצת "גבולות".

מכל הדוגמאות שהועלו, עלינו המורים להבין שכל התנהגותו של כל ילד תלויה "רק ואך ורק" במורה המוצא נתיבים הנכונים כדי ללמד מתוך חוויה, כאשר "חוויות של הצלחה" מטפחות בכל מצליחן חיוך, כבוד ואמונה בעצמו, ביכולתו ובכישוריו, "מצליחן" אינו פורץ גבולות.  

כאשר שאלתי אלפי תלמידים "מהו בית ספר טוב?" השיבו לי כולם שיש בו : כבוד... יחס... אהבה...עידוד...שייכות...שיתופיות

כאשר כל מורה יבין היטב כל מילה מששת העקרונות להפיכת ילד להיות שמח ומאושר- הוא יימצא את הכלים והרעיונות כדי ללמד, להוסיף חוכמה ודעת- מתוך ששת העקרונות אותם מבקשים הילדים להרגיש בלמידתם.

 

- תואר ראשון ושני במדעי הטבע-ביולוגיה

- תואר שלישי בחינוך במנהיגות

משרות במשרד החינוך:
- 3 שנים מפקח על מדעי הטבע
- 12 שנים מפקח כולל
- 10 שנים מפקח מחוזי

בכל תחום פיתח מנהלים כמנהיגים, אשר הגיעו להישגים הטובים בארץ באזורם

ב6 שנים האחרונות מרכז את הקורס המכשיר מנהלים בבר אילן, וכמובן מלמד חינוך ומנהיגות באוניברסיטה ובעוד 3 מכללות.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב