הפקת המתכת נתברכה בהיסטוריה עתיקה וממושכת. הראשונה מבין המתכות שעובדה בידי בני האדם היא הזהב, כנראה משום שהוא נמצא בטבע בצורתו הצרופה. בעקבותיו באו הנחושת והכסף, אחריהם נתכים של נחושת ובדיל, ארד (ברונזה) ולבסוף ברזל. רק מתכות מעטות נמצאות בטבע בצורתם הצרופה, כמו זהב.
את רוב רובם של המתכות מפיקים מעופרות על ידי התכה בכבשן, ויש גם כאלה המופקות באמצעים חשמליים. בתורת חומרי מלאכה משתמשים לעיתים רחוקות במתכות צרופות. בדרך כלל משתמשים בנתכים (או סגסוגות) שהם תערובות של מתכות שונות שניתן להתיכן יחד. נתכים יכולים להכיל גם כמויות קטנות של אל-מתכות, כגון:צורן ופחמן, העשויים לשפר את טיבו של הנתך לשימושים מסוימים.
תהליך הסגסוג גורם לעיתים לשינוי תכונותיהן של מתכות המוצא, כך שיותאמו לשימושים הדרושים בכל מקרה ומקרה. מתכת יכולה להיות קשה, רכה, פריכה, כפיפה, גמישה או חשילה כלומר, נוחה לחישול וריקוע וגם זאת במידות גדולות או קטנות יותר.
בתהליכי העיבוד אפשר לשנות במיוחד את שיעור חשילותה של המתכת. מכות פטיש על מתכת גורמות למתכת להיות קשה יותר ופריכה יותר, ליבון מתכת באש עושה אותן רכות וחשילות יותר.
תופעה שכיחה היא שחובבי מלאכה רבים מגלים רתיעה מפני עבודה עם מתכות, בגלל דעות קדומות ותפישות מוטעות לחלוטין לגבי מהותה של עבודה זו. למשל, הרבה חושבים כי המתכת קשה וקרה היא קשה במיוחד לעיבוד, או שדרושים לשם כך כלי עבודה מיוחדים ורבים. אולי כאן המקום להפריך אמונות שגויות אלה, ולומר שגם ידיים חלשות יכולות לכופף תייל ופח, ולעצב בהם צורות, ועיבוד של מתכות יקרות הוא אפילו מקצוע נשי מובהק, עבודות מתכת מסוימות מתאימות גם לפעילויות של ילדים בגן ובית הספר. עבודות מתכת רבות אפשר לעשות בעזרת כלי עבודה פשוטים ביותר, כאלה שיש בכל בית.
אורחן מצפה הראל פעילויות יום ופילויות לילה
