אני מודה שאני לא הכרתי את דורה. ידעתי על קיומה אבל לא ידעתי באמת מי היא. ידעתי כמה ילדים אוהבים אותה, ראיתי בפורים המון ילדות שהתחפשו אליה, שמעתי על השערוריה כשהציגו את דורה "המתבגרת" אבל אף פעם לא התעמקתי בה. אני מודה שרק עכשיו ורק בזכות העובדה שנאלצתי לחקור אודותיה נחשפתי לילדה החמודה.
האמת, עוד לא ממש חקרתי. תכננתי לראות את התכנית שלה, התכוונתי לקרוא עליה ועל יוצריה אבל כבר אחרי ששיחקתי בכמה משחקים מעטים איתה הרגשתי שאני מבינה אותה והרגשתי שאני מבינה את הילדים שאוהבים אותה. ולפני שאני ממשיכה ללמוד עליה אני רוצה כבר עכשיו לכתוב עליה כמה מילים.
רק מלהסתכל על דורה אני יכולה להגיד שאני אוהבת אותה יותר מכל כך הרבה דמויות אחרות שמשמשות כמודל לחיקוי של בנות צעירות היום. דורה נראית כמו הילדות המקסימות שמתחפשות אליה- היא אמיתית, היא תמימה, יש לה חיוך מתוק ונראה כי היא שמחה להיות מי שהיא. לידה ניצב החבר בוטס שמסתכל עליה בגאווה ומחייך אליה כאילו מרב שמחה על כך שהוא יכול לקרוא לה חברה שלו. שניהם ניצבים במה שנראה כעולם צבעוני, תמים ונעים. וזאת ההתרשמות שלי עוד לפני שהתחלתי לשחק במשחקים.
בחרתי משחק אקראי באתר doragames.co.il, "דורה מיני גולף", ואז החלטתי שבפורים הבא גם אני מתחפשת לדורה. הילדה המתוקה כל כך מזמינה וכל כך רוצה שנשחק איתה. היא כל כך נלהבת וכל כך שמחה שזה ממש גורם לי לחיוך בלב. דורה הסבירה את כללי המשחק בסבלנות ובכיף וחיכתה שאתחיל לשחק. בכל צעד שעשיתי במשחק היא עודדה אותי, היא שמחה כל כך כשהצלחתי ובאף לא רגע אחד גרמה לי להרגיש רע כשפספסתי. להפך, היא גרמה לי להרגיש שאני בדרך הנכונה ואוטוטו אני מצליחה.
נכון שאני לא נמצאת בתווך הגילאים שאליהם פונה דורה אבל מכל הלב אני אומרת שהיא מצליחה לשמח גם אותי. אחרי ששיחקתי רק משחק אחד שלה אני יודעת שאם מישהו היה שואל לעצתי לגבי משחקים לילדים הייתי מפנה אותם קודם כל למשחקי דורה.
