גיטרת הפלמנקו 

גיטרת הפלמנקו
הגיטרה הינו כלי הנגינה העיקרי של הפלמנקו,אשר ממלא את כל תפקידיו המוסיקאליים: נגינת סולו, ליווי זמרים וליווי רקדני פלמנקו. הגיטרה ממלאה את התפקיד המלודי, ההרמוני והקצבי של הפלמנקו.
הגיטרה מופיעה לראשונה ככלי ליווי יחידי לשירת הפלמנקו באמצע המאה ה 19. עד אז שירת הפלמנקו בוצעה ללא ליווי מוסיקאלי כלל.
טכניקת הנגינה של גיטרת הפלמנקו היא שילוב של שתי טכניקות נגינה שהיו נהוגות אז.
1. Guitarra Castellana (הגיטרה ממחוז קסטיליה): טכניקת נגינה של Arpegios (פירוקי אקורדים) מהירים שבעזרתם היו מלווים ריקודים. טכניקה זו נקראה גם: Rasgueada.
2. Guitarra Morisca (הגיטרה הערבית): טכניקת נגינה של פריטות נשענות(Picado) שמקורה בנגינת העוד.
גיטרת הפלמנקו קלת משקל יותר מהגיטרה הקלאסית ועשויה מעצים שונים שמקנים לה את הצליל המיוחד והמתכתי יותר מהגיטרה הקלאסית. כמו כן מודבק על חלקה הקדמי מעין נייר דבק שקוף וחזק עשוי פלסטיק, אשר נועד להגן על הגיטרה מפני המכות שנותנים נגני הפלמנקו באצבעותיהם ובכף ידיהם, אשר כינויו: Golpeador. גיטרת הפלמנקו צרה יותר מהגיטרה הקלאסית דבר שמקנה לה צליל גבוה יותר.
נגינת הפלמנקו מתבססת על ה Rasgueados של ה Guitarra Catellana, הפריטות הנשענות של ה Guitarra Morisca, מכות על גוף הגיטרה, Alzapua(נגינה עם האגודל כלפי מעלה), Arpegios(פרוקי אקורדים)ו Tremolo flamenco.