"תהיינה הפתעות" – כך הבטיחו דוברי הממשלה לפני מסיבת העיתונאים של ראש הממשלה [ג'26.7.11 ] "יהיו פתרונות" שיציג ראש הממשלה, הודיעו שרים שנשלחו להגן על הממשלה או "להיכנס מתחת לאלונקה "כלשון נתניהו. ב"ישראל היום" נאמר יום לפני הופעת ראש הממשלה כי "יוצגו שורה של צעדים ממוקדים לפתרון בעיית הדיור בישראל ומדובר בצעדים של ממש"...
חרף הדרמה הפתעות לא הוצגו. אם הצליחו המסרים המוקדמים של אנשי לשכת ראש הממשלה הרי נבנו ציפיות וכגודל הציפיות כך גודל האכזבה.
אבל למען האמת, לא צריך היה לצפות להפתעות. הרי אין פתרונות קסם למצוקת הדיור .הדרוש שינוי במדיניות. שינוי מקיף ורחב. ממדיניות של מיעוט התערבות ממשלתית, והדגשת "השוק החופשי" למה שקרוי "מדיניות חברתית". ולא – השינוי אינו מחייב חזרה לימי מפא"י ושיטת הפתק הנ"ל מאנ"ש [מאנשי שלומנו]. אבל הקצנת תפיסת המדיניות של הממשלה הנכחית, הפרטת כל מה שזז כולל שירותים חברתיים בסיסיים, והעברת מוקד השליטה הכלכלית לידי מה שנקרא "טייקונים" הייתה גולם שעכשיו התעורר לפתע ומאיים לקום על יוצרו. עוד זכורה לרבים כהונתו של נתניהו כשר אוצר.בשנים 2003 - 2005 בממשלת שרון. המדיניות הכלכלית והרפורמות שהנהיג הביאו להישגים, אך לקו בעיוורון חברתי. בבחירות 2006 הוכה הליכוד, אף שמול נתניהו כראש הליכוד אז עמד אולמרט שזה עתה נבחר לראש קדימה.. "השמן והרזה" מהדימוי המפורסם שטבע אז ביבי , קמו עליו, שניהם, והענישו אותו ואת מפלגתו.
• הזלזול במחאה הציבורית
המחאה של הימים האחרונים בנושא יוקר הדיור בישראל לא התקבלה, תחילה , יותר מידי ברצינות במעגלי השיח הציבורי. גם כשצברה גובה תוך יומיים שלשה מאז הוקמו המאהלים הראשונים בשדרות רוטשילד בת"א, היו רבים שפקפקו ביכולת המחאה ליצר שינוי. "מחאה חשובה" –נאמר , אך זו תתמוסס תוך מספר ימים.
שר השיכון מש"ס ח"כים מן הליכוד, וכמה עיתונאים, אף מיהרו לייחס למוחים נטייה ואינטרס פוליטי תוך הדבקת תוויות שליליות. [סמולנים, מפונקים שאינם מוכנים לגור בפריפריה וכיוב'] תוך זמן קצר שינו טעמם והחלו ל"חבק" . "הפגנה חשובה מצביעה על מצוקה אמיתית, אבל צריך לקחת את הדברים בפרופורציה..
גם כשהתברר שהמחאה מתפשטת מתרחבת ומתגברת, וגם כשהרטוריקה של השלטון החלה להשתנות ודיברה על פתרונות שנהגו עוד מזמן, חקיקות שלהשלמתן דרוש זמן, מאבק בביורוקרטיה ועוד ועוד... הקו הכללי שאפיין את התגובות וההתייחסויות השונות היה ספקני באשר לתוצאות שתניב המחאה הזו.
• הפאניקה
בחלוף מספר ימים ונוכח התרחבות המחאות הכוללות בנוסף גם התרסה נגד התייקרות מוצרי המזון בשיעורים חדים ברשתות השיווק, העלאות במחיר הדלק, יוקר המים, התייקרות צפויה במחיר החשמל ועוד, אפשר כבר לקבוע – המחאה מטביעה חותם . תהייה לה תוצאה. עדיין לא ברור כיצד ובאיזה אופן תתבטא תוצאה זו, אך הפחד והלחץ בה מגיבה המערכת הפוליטית לעניין מעיד על כך יותר מכל. [ דיונים אין סופיים בדרג בכיר כיצד לרצות את המפגינים, מלל בלתי נפסק של פוליטיקאים, גלגול אחריות, יש גם סימני הסטריה ואבדן שליטה]
במקרה הטוב יצליח ראש הממשלה, שבחושיו המחודדים זיהה היטב את פוטנציאל הנזק הצפוי לשלטונו , למתן את עצמת שיאי ההפגנות, ע"י קבלת סדרת החלטות בעלות מרכיבים חוקיים והצהרתיים בממשלה ובכנסת. אלה כמובן לא יביאו לפתרון מיידי של הבעיה. מבחנן יהיה בביצוע ובמכשולים שיוצבו בדרך הביצוע בפני ישומן.
אבל גם אם הכול יתבצע ברוח ההצהרות, עדיין תישאר על כנה השיטה – העלאות מחיר שרירותיות של המזון, מחירי המים הדלק הסלולר והרשימה עוד ארוכה.
• השמן והרזה מ - 2003 -2005
מבלי להיכנס כאן לפרטים נזכיר את התוצאות הפוליטיות שהיכן בליכוד בבחירות 2006 לכנסת ה-17 בהן הגיע הליכוד ל - 12 מנדטים בהשוואה ל - 40 שהגיע אליהן בבחירות שקדמו. פרשנויות רבות כבר נכתבו על כך, אבל גם נתנייהו שעמד בראש הרשימה הודה כי חלק מכריע בתוצאה היה תוצאה מרצון הציבור להעניש את הליכוד על המדיניות הכלכלית חברתית שהנהיג כשר אוצר. ההפרטות, והקיצוץ בשירותים החברתיים שיזם חתכו ב"בשר החי" של המעמד הבינוני ושל השכבות החלשות יותר. "השמן והרזה" מהדימוי המפורסם שטבע אז ביבי , קמו עליו שניהם והענישו אותו ואת מפלגתו.
המחאות וההפגנות של היום החזירו לזיכרון הציבורי את מה שהיה אז. נתניהו אמנם ניסה, מאז חזר לשלטון בפעם השנייה למתן ולמזער את הרושם השלילי שהותיר אחריו בזמנו, זה שהביא למפלתו, אך מסתבר שבאופן בסיסי לא הצליח במיוחד.
נראה שהוא מבין עכשיו את המצב אליו נקלע. תגובתו הלחוצה וההיסטרית מעידה על כך. אם יצליח לשנות את כיוון המדיניות החברתית שביסוד תפיסתו, נוכח התוצאות והתגובה הציבורית – אולי יהיה לו סיכוי לעמעם את עצמת המחאות. ספק גדול יש בכך. וגם אם "הספינים", הרטוריקה בחישת הפוליטיקאים, הזמן החולף וכל הקשור יגרמו לרגיעה על פני השטח, בזיכרון הציבורי כבר נצרבה תרומת נתניהו וממשלתו למצוקה החברתית ובראשה הדיור, ולא פחות תעסוקה הולמת, תחבורה ,חינוך וגם ההתייקרויות של המוצרים החיוניים. נכון הליקויים הללו לא נוצרו בתקופת הממשלה האחרונה. אבל הם הקצינו במשמרת שלה. סביר שהחשבון הציבורי לתשלום יוגש לה ולמי שמוביל אותה.
מנחם רבוי הנתונים: תפקידים בכירים בשירות הציבורי בעבר,כותב דעתן בהווה וסבא לחמישה. אתר המחבר: http://menachemraboy.wordpress.com