הסיטואציה היא זו: לבעל ואישה יש חשבון משותף. יום אחד, האישה מטיילת בקניון להנאתה ומחליטה לרכוש שמלות חדשות. את התמורה הכספית היא משלמת באמצעות שיק שמשכה מחשבון משותף לה ולבעלה. היא חותמת על השיק ומוסרת אותו לבעל החנות.
השיק מופקד על ידי בעל החנות בבנק וחוזר.
בעל החנות מוסר את השיק לעורך דין וזה האחרון מגיש את השיק לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל הקרובה ופותח תיק כנגד האישה וכנגד בעלה.
העו"ד הזריז מוציא צו עיכוב מהארץ כנגד בני הזוג ואף מעקל את חשבונות הבעל.
הבעל, אשר כאמור לא חתם על השיק פונה לראש ההוצאה לפועל ומבקש ביטול עיכוב היציאה מהארץ וביטול העיקולים, בתואנה כי לא חתם על השיק וכן לא ידע כי אשתו משכה שיק מחשבונם המשותף ורכשה באמצעותו בגדים.
מה הדין במקרה זה?
על פי דיני השליחות קיימים מצבים לפיהם אם השלוח (האישה) פעל בהרשאה השולח (הבעל) אחראי וכאשר השליחות נסתרת אזי השלוח (האישה) והשולח (הבעל) אחראים כלפי צד ג' (לבעל החנות).
בפסיקה אשר ניתנה בבית המשפט המחוזי קבעה כב' השופטת ה. שטיין, כי כאשר צד מושך שיק מחשבון משותף וחותם עליו אזי הוא חייב לבדו על פירעון השיק. השופטת המלומדת בחנה מה דינו של השיק, החתום בחתימת מושך אחת שנמשך מחשבון משותף של בני זוג.
ביהמ"ש קבע כי על פי חזות השיק, הבעל והאישה הם בעלי החשבון ולפיכך כל אחד מהם רשאי להורות לבנק לשלם את הכספים באמצעות משיכת השיק (לכבד את השיק) ולכן מי שמסר את השיק וחתם עליו הוא זה שאחראי כלפי צד שלישי.
במילים פשוטות, במקרה שלנו, האישה חייבת כלפי בעל החנות וניתן לפתוח תיק הוצל"פ כלפי האישה בלבד; מנגד ניתן לעקל את החשבון המשותף.
עורך דין איתן עדי
הכותב הוא עורך דין בעל משרד עצמאי בתל אביב
Tendy2@hotmail.com
