זוגות צעירים מתחתנים, בוחנים מספר חלופות לדיור, המחירים נראים סבירים בהחלט, הבנקים מתחרים במשכנתאות זולות. הקבלנים מציעים: ריהוט חינם, מטבח חינם או מכונית חינם לכל רוכש (זוכרים את התקופה?). האם אפשר לחזור לימים ההם ולהציע פתרונות דיור איכותיים, במחיר הוגן וגם לשדרג את איכות החיים?...
להסתכל בפרספקטיבה רחבה
כאשר ניתן לרכוש היום בארה"ב בית במחיר של 45,000 דולר (מדובר בבתים ולא בדירות, ובעשירית המחיר מדירת שלושה חדרים בתל אביב!), קל להבין כי עלות הבנייה אינה הגורם העיקרי שמשפיע על מחיר הדיור. בסופו של דבר יש גורם מרכזי אחד שמשפיע על המחיר וזהו המחסור האמיתי בדירות פנויות וזמינות או שפשוט הביקוש עולה באופן משמעותי על ההיצע.
כאשר הולכים עוד צעד ומנסים לבחון את הסיבות להיצע המוגבל, ניתן לאפיין שני גורמי מפתח עיקריים: המחסור בקרקעות והבירוקרטיה. בעוד שקרוב לוודאי שמרבית הפתרונות המוצעים לטפל בשני הגורמים האלה יוכלו לתרום ולהקל על הדברים, סביר שלא יהיה בהם פתרון אמיתי ומלא לבעיה, ובוודאי שלא לטווח רחוק.
לטענתי, הסתכלות כוללת על הבעיה בראייה רחבה, יכולה לתת פתרון מלא, אמיתי לטווח רחוק, ובו-זמנית לשפר את איכות החיים של אזרחים רבים נוספים במדינה. הסתכלות זאת שתכלול טיפול בארבעה מרכיבים, נראית הגיונית, מעשית ובת-ביצוע בתקופה קצרה יחסית. עקב רצון להתמקד בעיקר ולהדגיש את תפקיד הטכנולוגיה, יתכן והדברים יראו פשטניים. מצד שני עיקר כוונתי לעורר מחשבה בלתי שגרתית ובכך אני מקווה שיתרום המאמר.
לדעתי, עצם ההליכה בכיוון זה והכרזה ממשלתית על אימוץ הכיוונים המוצעים, יהיה בהם כדי ליצור ציפיות חדשות ובכך להביא לתפנית בציפיות הציבור, דבר שיכול להביא להוזלת הדיור תוך מספר חודשים או לכל היותר תוך פחות משנה.
בנייה לגובה
בזמן שיש מחסור אמיתי בקרקעות, אין מחסור בשמיים. אימוץ הרעיון של בנייה של רבי-קומות עם עשרות קומות: 30, 40 ו-50 קומות, כפי שאנו רואים במגדלי הצמרת למיניהם, יכולה להיות שרירה ותקפה גם לבניית דיור לזוגות צעירים. בניית דירות של 3–4 חדרים תאפשר לבנות 4–8 דירות בקומה ובכך להגיע ל-200 ויותר דירות, במגדל רב-קומות אחד. בנייה מקבילה לעומק (גם פה לא צריכה להיות בעיה גדולה מדי) תפתור את בעיות החניה.
המחסום העיקרי שמונע את אימוץ הרעיון הינו בדרך כלל אספקת התשתיות הנדרשות: חינוך, קניות, שירותי רפואה, בילוי ובעיקר הבעיה התחבורתית. את מרבית הבעיות האלה ניתן לפתור בדרך פשוטה...
שכונות מתוכננות
בעוד שבנייה לגובה של מגדל בודד אחד עם מאות יחידות דיור ואלפי דיירים, יכולה ליצור בעיה אמיתית של תשתיות, ניתן לפתור את הבעיה על-ידי תכנון מראש של שכונות שלמות, שיכללו 10 מגדלים ואולי גם יותר, שיבנו מסביב למרכז קהילתי גדול. מרכז זה יכלול את כל התשתיות העיקריות הנדרשות לחיים בקהילה, החל מגני ילדים ודרך בתי-ספר יסודיים ותיכוניים, מרכזי קניות, מתנ"ס, מרכז ספורט, מרכזי בידור וגם משרדים, לאלה שירצו לעבוד במשרד שקרוב לבית.
במקביל ניתן להקצות חלק מהשטח לטובת פארק גדול שיאפשר לתושבים לבצע פעילויות ספורט וליהנות מאיכות חיים.
אדגיש כי הקמת מרכז קהילתי גדול לאלפי אנשים שכולל מספר רב של שירותים, יספק באופן טבעי מאות מקומות תעסוקה לפחות: הוראה, מוכרים בחנויות, בעלי עסקים קטנים שיספקו את שירותי השכונה וגם בעלי מקצועות חופשיים כמו מנהלי חשבונות, עורכי דין, רופאים מומחים וכדומה. כל אלה ייהנו ממקום עבודה, קרוב ונוח לבית ובמרחק הליכה.
יתרה מזאת, ניתן ליצור מסלולי גישה בין המגדלים לבין המרכז הקהילתי שיהיו ללא כבישים, ובכך לאפשר לילדי השכונה להגיע לבית ספר בבטחה, בכוחות עצמם וללא סכנה.
באופן זה ניתן לספק את מרבית התשתיות לאלפי דירות חדשות ויותר, באופן מלא ומבלי להעמיס על תשתיות קיימות בערים שבהן הן ייבנו. זאת ועוד, עצם העובדה שהחלק הארי של השירותים יימצא בטווח הליכה מהבית, ללא סכנה, יגביר את כוח המשיכה של הצטרפות לשכונות החדשות.
כל זה טוב ויפה, אולם עדיין נשארת בעיה מרכזית והיא בעיית ההגעה לעבודה או התשתית התחבורתית.
את זאת ניתן לפתור בעזרת שני המרכיבים הבאים:
עדיפות לרכבת
במסגרת סרטון שעשיתי ובו הראיתי כיצד הטכנולוגיה הפכה את החיים של כולנו טובים יותר מאלה של המלכים שחיו בשנת 1911 (לפני פחות ממאה שנה) הראיתי איך שורה של פעילויות פשוטות יחסית, יכולות להגדיל באופן ניכר את המוטיבציה והרצון של רבים לאמץ את השימוש בנסיעה ברכבת, כולל העדפה למכור רכב שני, במקרים רבים. ניתן לצפות בו בקישור – www.techmap.co.il/ValueVideo
תכנון מושכל ורכישת רכבות נוספות יכולים להגדיל באופן משמעותי את השימוש בתשתיות הפסים הקיימות ולהגביר את היקף השימוש בתשתיות שפירושם גם הגדלת מספר הרכבות ותכיפות נסיעתן. עובדה זאת לבדה תוסיף להגברת האטרקטיביות של שימוש ברכבת.
ביחד עם זה, התבססות על שימוש ברכבת יהיה רק חלק מהפתרון. החלק השני יהיה...
עבודה מהבית ותרומת הטכנולוגיה
כאן נכנסת הטכנולוגיה במלא עוצמתה ומביאה את ברכתה הגדולה. כבר היום, חלק גדל והולך של עובדים מוגדרים כעובדי ידע או נותני שרותי מידע. כוונתי היא לכל מי שמרבית זמנו, עבודתו נעשית מול מחשב. כך למשל מרכזי התמיכה או אנשי שיווק טלפוני של חברות הסלולר הגדולות, מרכזניות והרבה עבודה פקידותית, נעשים בחלקם הגדול מול מחשב. באותה מידה שחיבור המחשב שלהם נעשה למרכז הנתונים הארגוני הוא יכול במידה רבה להיעשות בעבודה מרחוק.
תופעת הקונסיומריזציה שהולכת וגדלה, לפיה אנשים באים לארגון עם מחשב משלהם, אייפד או סמארטפון ומתחברים לרשת הארגונית, והם ממשיכים לעשות זאת גם כאשר הם נמצאים בביתם או מחוץ לגבולות הארגון, מוכיחה שהדבר אפשרי והוא אכן עובד.
יתרה מזאת, תפיסת המחשוב בענן שכמעט ואין חולק על כניסתה העתידית לעולם המחשוב, לפיה יותר ויותר מתשתיות המחשוב ובעיקר מרכז הנתונים שלו, יצאו מגבולות הארגון בשנים הקרובות, רק מחזקת את תקפות הרעיון – כאשר אתה עובד מול מחשב, אייפד או סמארטפון, פחות ופחות משמעותי היכן יושב מרכז השרתים. לכן מדובר בסופו של דבר על האצת מגמה קיימת ולא "המצאת גלגל חדש".
אדגיש כי יש עדיין שורה של בעיות שצריך לבחון ולהגדיר, כמו למשל פתרון רחב יותר להיבטי אבטחה, רגולציה וכדומה, אולם העובדה שהזכרתי כי כבר היום ובאופן מעשי הולך וגדל מספר העובדים מחוץ לגבולות הארגון העובדים אפילו באופן חלקי, מוכיחה שזה עובד ומצליח.
נקודה מרכזית שיש להבהיר היא כי עבודה מהבית אינה בהכרח עבודה רק מהבית. עבודה מהבית יכולה להיעשות בשעות גמישות. למשל, הנחיות של ארגונים על חובת נוכחות בארגון בין השעות 11:00 ל-15:00 כאשר יהיו שירצו להתחיל לעבוד בשעות הבוקר מהבית ולהגיע מאוחר ולהשלים ישיבות פגישות ותיאומים לשעות המדוברות. באופן זה, ניתן יהיה כמובן להפחית גם מהעומס בכבישים בשעות מסוימות ובכך לתרום לבעיית העומס בתשתיות הקיימות.
עבודה מהבית יכולה גם להיעשות באופן חלקי, כאשר בימים מסוימים עובדים מהבית ואילו בימים אחרים מגיעים למשרד. כך גם ניתן ליצור עמדות עובדה שישמשו לחילופין מספר עובדים ולחסוך בשטחי משרדים.
עידוד ממשלתי לעבודה מהבית, החל ממתן הקלות מס, תקשורת רחבת סרט מהירה וזולה ותמריצים לחברות שיפנו לכיוון זה, יעודדו את הדברים.
עוד מספר דגשים
עידוד העבודה מהבית גם יביא באופן טבעי להגברת השימוש באינטרנט בכלל ובאופן מיוחד במסחר האלקטרוני. הדבר יאפשר ליותר ויותר אנשים לעזוב את הדוכנים בחנויות ולתת שירותי תמיכה טלפוניים מרוחקים ומביתם.
עידוד העבודה מהבית, יביא גם להפחתה בצורך במשרדים. כך ניתן יהיה להעביר משאבי בניה שמופנים לצורכי משרדים לטובת בנייה לצורכי דיור. במקביל ירידת הצורך במשרדים במרכזי הערים, תאפשר לפנות לפחות חלק מהם ולהסב אותם לטובת דיור.
כניסת טכנולוגיות חדשות כמו למשל שיחות הוועידה ושיחות הווידיאו מרחוק שמתחילות להיכנס למיינסטרים, יחזקו את האפשרות ומגמה שצפוי שתתגבר של מפגשים וירטואליים. באופן זה בעלי מקצועות חופשיים רבים דוגמת עורכי דין או אדריכלים, יוכלו לתת שירותים מביתם, מבלי להזדקק למשרדים במרכזי הערים או לפחות להפחית את הצורך הזה באופן ניכר.
ולבסוף, בניית חלק מהמגדלים לצורכי השכרה במחירים שפויים, בתמיכה ממשלתית כזאת או אחרת (למשל הקצאת קרקע חינם ליזמים שיוכלו להשכירן לתקופה של 30 שנה ולאחר מכן יעבירו את הדירות לממשלה בשיטת BOT- Build - Operate – Transfer - ) תשלים את המעגל, לא תחייב הוצאה ממשלתית תקציבית ותפתור גם את בעייתם של אלה שירצו לגור בשכירות.
סיכום
שימוש בארבעת העקרונות שהעליתי נראה על פניו, הגיוני ומעשי ובר-ביצוע. מעבר לכך שמדובר בתפיסה כוללת שמספקת פתרון אמיתי, שלם ולטווח רחוק, לבעיית הדיור, יש בדברים תפיסה חדשה של צורת חיים שניתן יהיה ליישמה לאורך שנים, ולהשביח את חייהם של עוד אזרחים רבים וטובים.
הקמת שכונה בודדת כפי שתיארתי, בכל עיר בישראל, תביא לעוד 150,000 דירות (לפי 2000 דירות כפול 75 הערים הקיימות בישראל) ותאפשר לרבים למצוא פתרון הולם בסביבתם הטבעית.
באופן מיוחד חשוב להדגיש כי יישום תפיסה זאת, יגדיל פי כמה את האטרקטיביות של חיים בפריפריה, ויאפשר באופן טבעי להוריד את הלחץ וכוח המשיכה של עבודה במרכז.
בשורה הסופית – בנייה לגובה, שכונות מתוכננות, עדיפות לרכבת ועבודה מהבית שמבוססת על טכנולוגיה, אלה המרכיבים שלדעתי יוכלו לפתור באופן מעשי וארוך טווח את בעיה הדיור. הטכנולוגיה קיימת והיא תורמת את חלקה. מי מוכן לדאוג ליתר חלקי הפאזל? ומי באמת מוכן לפעול?
לרגל חגיגת 20 שנה לפעילות פיסיאון, קובי מציע שורה של טיפים בדוקים ועובדים ליהנות מיותר זמן פנוי www.techmap.co.il/time
לטיפים וקיצורי דרך מעניינים בתחום המחשוב
קובי שפיבק Bsc., MBA הוא העורך הראשי של תחקירי pCon ואתר pCon-line. כמי שעוסק במחשבים, על מכלול היבטיהם משנת 1976 וכן כמי שכתב וערך למעלה משמונה מאות תחקירים על כל היבטי המחשוב העיקריים, הוא נמנה על אותם אנשים בודדים בארץ ובעולם, שבאמת ובתמים, מבינים לאן הולך עולם המחשוב ומהן השלכותיו המידיות והעתידיות, על אנשים וארגונים. הוא גם פרסם מספר רב של מאמרים במרבית העיתונים הגדולים והמקצועיים, והופיע פעמים רבות בערוצי הטלוויזיה והרדיו המרכזיים. נכון להיום הוא מייעץ למרבית מנהלי המחשוב בארגונים המובילים בישראל, והוא נחשב בעיני רבים, לגורו של המחשוב העסקי.
