כשזה מגיע למילים שלא מומלץ לעשות בהן שימוש בבית המשפט (מה שאני מכנה "מילים מסוכנות"), ישנו טווח נרחב של מילים שכדאי להימנע מהן. יחד עם זאת, בדרך כלל אין חוק אבסולוטי באיזו מילה להשתמש ובאיזה לא. לפעמים מילה מסוימת היא בסדר, פעמים אחרות היא לא ראויה. "ביטוח?" אם אתה מייצג חברת ביטוח בתביעת מרמה השימוש במילה "ביטוח" יכולה להתאים. אם אתה מייצג תובע בתביעת רשלנות רפואית ככל הנראה אין מקום למילה "ביטוח". "זכות השתיקה?" אם אתה מייצג פנטומימאי, אין בעיה. אך אם אתה התובע במשפט פלילי, כנראה שלא. בוטות? אם אתה חוזר על דברי עד, יכול להיות שזה בסדר. אם אתה מתייחס לפסיקה של שופט, זה בוודאי לא בסדר.
אך האם ישנה מילה שהיא יותר מסוכנת מאחרות? אני חושב שכן ואפילו השתמשתי בה כרגע. האם אתה יודעים מהי המילה המסוכנת ביותר במילון? אתם אומרים אותה כל הזמן. זו כנראה אחת המילים הנפוצות ביותר בשפה העברית. אם תקשיבו לכל שיחה, במיוחד לשיחות בין עורכי דין, תשמעו מילה זו, ככל הנראה, יותר משאר המילים. מילה זו, יותר משאר המילים, גורמת לטיעון שגוי ולהצגת טיעון באופן לא מקצועי. מהי המילה?
"אני".
נכון – "אני". אחת המילים הקצרות במילון ויחד עם זאת המסוכנת ביותר. אך מה הופך אותה לכל כך מסוכנת?
המילה "אני" מסוכנת משום שהיא מובילה להצהרות כמו "אני חושב ..." או "אני מאמין ...". בלי להתחשב באם מדובר בטיעון לשופט, הצהרה לעיתונות, או אפילו הערת אגב במהלך הסיכומים, ביטויים אלו שנראים על פניו כלא מזיקים עלולים להביא לתוצאות הרסניות.
איך המילה "אני" הפכה לכל כך מסוכנת? המקור לכך הוא בכלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 לפיו "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט". זה לא משנה אם לדעתך התיק של הלקוח הוא תיק מנצח או לא, עורך הדין חייב לייצג את הלקוח כמיטב יכולתו. דעותיו, רגשותיו, ואמונותיו של עורך הדין אינם רלבנטיים. תפקידו של עורך הדין לטעון עבור לקוחו ולהציג בפני בית המשפט את עניינו בצורה המשכנעת והטובה ביותר ולא לבטא את רגשותיו, אמונותיו או דעותיו האישיות.
זאת הסיבה "הרשמית" מדוע על עורך דין להימנע ככל שניתן מלהביע את דעתו האישית על התיק.
סיבה יותר משכנעת מדוע על עורך הדין להימנע מלהציג את דעותיו האישיות היא שדעות, אמונות ורגשות של עורך הדין שמייצג לא משכנעים אף אחד ובוודאי שלא את השופט שיושב בדין.
ברצינות, את מי זה מעניין מה עורך הדין חושב? זה אולי נשמע בוטה, אבל, באולם בית המשפט, למי אכפת מה דעתו של עורך הדין? אלא אם השופט מכיר באופן אישי את עורך הדין וסומך על דעותיו (אבל גם אז ככל הנראה עורך הדין של הצד שכנגד יבקש את פסילתו), מדוע שמישהו יאמין למה שעורך הדין אומר? רק בגלל שעורך הדין אמר? האט ער געזוגט ("אז אמר" ביידיש).
הדעה היחידה הנחשבת בבית המשפט היא של השופט – לדעותיו האישיות של עורך הדין אין הרבה משקל, אם בכלל. ולמרות זאת, עורכי דין רבים מתעקשים לשתף את בית המשפט בדעותיהם האישיות. לא פעם אני שומע קולגות טוענים בפני בית המשפט "אני מאמין ..." ו- "אני חושב ..." על בסיס קבוע.
הנה כמה דוגמאות:
• סניגור שביקש מבית המשפט להקל בעונשו של הנאשם: "אני באמת מאמין שנעשה עוול לנאשם במשפט זה". האט ער געזוגט.
• עורך דין המייצג תובע במשפט נזיקין: "אני חושב שעל הנתבע לשלם למרשי". כבר אמרנו, האט ער געזוגט.
• עורך דין המייצג נתבע בתביעה להפרת חוזה: "אני מאמין שהלקוח שלי פעל בהתאם לחוזה ולכן דין התביעה להידחות". האט ער געזוגט!!!
כל ההצהרות האלו נאמרו ע"י עורכי דין מנוסים ומקצועיים. ובכל זאת, הם נאחזו בטיעון החלש מכל. בדיוק כמו שאימא אומרת לילדיה כשאין לה טיעון הגיוני "בגלל שכך אמרתי!". זה לא היה משכנע אז, זה בוודאי לא משכנע היום בבית המשפט.
תחשבו על זה לרגע. איזו הצעה אתם מעדיפים – הצעה שמישהו אחר מציע, או את ההצעה שלכם? ברגע שהגעתם למסקנה שאתם מעדיפים את ההצעה שלכם, הבחירה שלכם מן הסתם מוטית ולא אובייקטיבית. כאשר מישהו תוקף את ההצעה שלכם, לא זאת בלבד שתתנגדו לו בחריפות, אלא תיצמדו אפילו יותר להצעה שלכם.
שופטים הם בני אדם. הם מאוהבים בהצעות שלהם ובוודאי יותר מההצעות שלכם. כאשר עורך דין עושה שימוש במילה "אני" או מעלה את הגיגיו האישיים הוא מחליש באופן ניכר את טיעוניו. בית המשפט לא יאמין לעורך הדין רק בגלל שהוא אמר.
המסקנה היא שמומלץ להימנע בבית המשפט מהמילה "אני" ועדיף שלא להשמיע דעות אישיות. בכל פעם שעורך הדין נתקל ברשימותיו ובכתבי הטענות שלו במילה "אני" עליו למחוק אותה מיד. טיפ: כדאי להחליף אותה במילה "אתה". השופט, הצדדים, העדים, המתמחים והקהל באולם בית המשפט מתעניינים יותר בעצמם מאשר בעורך הדין. לכן על עורך הדין לתת להם מה שהם רוצים – כלומר לדבר עליהם. תסדר את הטיעון כך שיפנה להשקפת העולם ולנקודת מבטו של השופט. עורך דין אשר נמנע לעשות שימוש במילה "אני" כמו גם דעות אישיות בבית המשפט נתפס כמקצועי ומשכנע יותר.
על עו"ד אברהם זיו כהן: עוסק בליטיגציה בתחום האזרחי וייצג במאות תיקים בבתי משפט. בנוסף, הנ"ל מתמחה בתחום המקרקעין, מיסוי מקרקעין, ניסוח חוזים, ניהול מו"מ, מימון נדל"ן, ייעוץ ליזמים, קבלנים, בעלי קרקעות וכיו"ב (אם אתה מכיר עורכי דין/משפטנים/חברים שהמאמרים יכולים לעניין אותם אתה מוזמן להזמין אותם גם ל- Avraham Ziv Cohen LawPage ב- Facebook).רחוב נח מוזס 13, בית אגיש רבד, תל אביב 67442טלפון 03-6959993 ; פקס 03-6959665noah mozes st.,tel aviv 67442, israel 13tel.+972-3-6959993 ; fax +972-3-6959665
