שיר מסר חברתי 

פשוט חיים

חיה פשוט, הצנע לכת.

חיה פשוט, כדי שאחרים פשוט יחיו.

הם יאגרו, אתה לא תשמר.

הם יאספו, אתה תחלק.

הם רצים, אתה הגעת.

הם שותים, אתה לא צמא.

הם אוכלים, אתה שבע.

הם כורתים, אתה נוטע.

הם כועסים, אתה מחייך.

הם ממהרים, נחפזים אלי קבר, אתה מאט.

הם כועסים, אתה שר.

הם מלכלכים, אתה מנקה.

הם מנצלים את הטבע,

אתה מעשירו.

הם קבצנים של ממון,

אתה קיסר של חברים.

חיה פשוט – פשוט חיה

הם מתחיבים, אתה משחרר..

הם כבדים, אתה קליל..

הם מהדסים בכבדות,

אתה רוקד את החיים..

הם אבוסים, אתה רעב..

הם מלאים, אתה כחוש..

הם רציניים כביכול,

אתה משתטה – מרשה לעצמך.

הם כבולים באזיקי רכושם,

אתה חופשי מאזיקי הזהב.

הם, ממונם על גבם, אתה קל כצבי.

הם עלגים, אתה קורא.

הם צרי עין, אתה רחב לב.

הם ימותו בעודם חיים,

אתה תחייה, אפילו אחרי מותך.

חייך פשוטים, עשירה רוחך.

חייהם סבוכים, דלה רוחם.

הם יהירים, לבך שוה.

הם מחשיכים, אתה מאיר.

הם קופצים יד, אתה פותח.

לך בדרכך, בטח בטאו שבך

רוח נושבת על פני האדמה.

וכשתגיע שעתך ותעלה למעלה,

אל המלאכים, שומרי גן עדן.

לא ישאלוך כמה אגרת, כמה אספת. ישאלוך  גם ישאלוך...

ההיית אתה?  ההיית שי במלוא שיותך?