בהמשך ליסודות של ביטחון ויציבות בזוגיות, המדבר בעיקר על המקום והחשיבות של האישה , הרגשתי צורך להעלות על הכתב, כי גם לגבר קיימים רגישויות אשר עלולות לשים אותו על מפת תחושת חוסר היציבות והביטחון.
הגבר לא שונה בהרבה מן האישה, למרות שלרוב הוא יותר מחוספס. אך בפנים הוא מתנהל דיי דומה לאישה.
גברים שמרגישים את הצורך העז להיות בטוחים באישה שאיתם, להיות בטוחים כי תהיה איתם גם מחר, להיות בטוחים ולשמוע את אהבתה, הם קודם כל בני אדם.
אפשר יהיה לחקור ולנסות להבין מדוע הוא הגבר הספציפי הזה מרגיש את מה שהוא מרגיש, חוסר ביטחון או יציבות, או מה יהיה מחר - אבל בינינו, למה זה משנה -
הרי נכתב כאן בבלוג שלי בפרקים קודמים, כי לכל אחד יש את הפינה שלו והמקום המיוחד אשר ממנו הגיע. אז אולי בעצם כולנו נורמלים - אולי אנו רק צריכים להבין כי יש סיבה גם לגבר לחוש את מה שחש !
אולי תגדיל האישה לעשות, במקביל להכרח בלהבין את הרגישויות העמוקות המיוחדות שלה, ותחקור את הגבר שלה ולא תתפלא על כי הוא חש חוסר ביטחון או חוסר שלמות כל שהיא, כי גם הוא כמוה בדיוק, וכמו כל הגלובוס הזה, מגיע ממקום שונה. ואם היא אוהבת אותו, עליה לצאת מהקליפה.
אין הוקוס פוקוס, יש רק כוונות שיכולות להיות מתורגמות ליצירה או השחתה של הקיים.
אין האשמות, מערכת זוגית לא יכולה להתקיים תחת האשמות של האחד את השני בזוגיות. מי מחסיר ממי וכמה ?! מי לא מעניק למי את היציבות , או כל דבר אחר.
כן יש לקחת אחריות אישית, מה שיוביל לפתרון של כל משבר.
האחריות למשימה היא על השניים.
לצד הקריאה שלי את הגבר לרגישות יתרה מול האישה בהתנהלות הזוגית, חשוב גם שהאישה תיתן לתחושות שלה גם קצת להוביל לבדיקת מצב הביטחון והסיבות לכל תחושה אצל הגבר שלה. מה שהיא רוצה לעצמה, גם בן הזוג רוצה.
שום דבר לא מובן מאליו.
זוגיות אמיתית זה כמו שתי אוטונומיות עצמאיות שעשו מיזוג עסקים.
כל אחד רוצה לשמור לו את שלו, אבל גם לקבל מהאחר.
קבלה היא קודם כל נתינה ולא כתנאי.
לא תמיד חשוב אם הנתינה הינה מהמקום ששם הכי חסר לנו, חשוב שהיא ללא תנאים.
