דובדבנים - 3 שירים מאת ריקי שחם
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

דובדבנים - 3 שירים מאת ריקי שחם 

מאת    [ 20/07/2011 ]
מילים במאמר: 624   [ נצפה 1737 פעמים ]

 
 

דובדבנים / ריקי שחם

אני רוצה להניח את הראש שלי
על האדמה
ולישון שינה של שקט.
לפעמים נדמה לי שאני שומעת
קולות של יבבה מתוך האדמה
וזה מעציב את רוחי
כאילו יש שם איזשהו צ'לו תת אדמתי
שמנגן איזושהי מנגינה
שרוצה לצאת החוצה
כמו
ממעמקים קראתי יה.
אבל,
כשאני כבר לא כל כך עייפה
אני שמה את הראש שלי על הכרית
ומתפללת לאלוהים
ומבקשת ממנו
עזור לי!
ואז יפעת המראות
שעוטפים את הנוף
מחלונות מקום מושבי
הם תנחומי שלי
למגע הייסורים
שנושק לעורי
והתנחומים שלי
הם תנחומיו של כל היקום.
מזל שיש לי סיגריה גלואז
שמנקה לי את כל הצלקות
ומזל שאני יודעת לקלל ביידיש
ואומרת: יופט פויו מט.
כי זה משחרר את כל ההורמונים
שטמונים עמוק בתוך האני
ושוטפים את הסבל
בחדווה אדירה
שמילדת מחדש
את כל הדובדבנים
שנמצאים בצדי הדרכים
בקמינו
של החיים שלי.

 

ריקי שחם

 

ג'וני הולידיי איש הנצח / ריקי שחם

 

מסתכלת דרך החלונות שלי
כאילו משהו שם להם מסגרות
והם עכשיו במוזאון
לאמנות מודרנית
ציור היפר ראליסטי של הטבע
נמצא עכשיו במסגור של חלונות
ונצב שם אל מול פני האין סוף
ואומר לי
שאתקע לו עוד מסמר
כדי שתמונת הנוף לא תפול מהקיר.
באחד המיסגורים
טירה עתיקה עם גגות צפחה
אבל מה שאני בעצם רואה
זה את הבעל המת של בעלת הטירה
קבור בסלע
תקעה אותו בין האבנים
והיא יושבת לה למעלה בטירה
גבירת הטירה
ומשתינה עליו מגבוה.
בטח זורקת עליו יום יום
את השושנים שנובלים לה
מואזת הקריסטל
שבסלון של הטירה.
גם בעלת הטירה
עם רגל אחד באדמה
ובטח גם היא תבקש להקבר
בתוך הסלע
למרגלות הטירה
צמוד לבעלה
והדיירים החדשים
יישתלו ג'רניום אדום
בין סבך העצמות שלהם.
ככה זה כשכוכב הצפון מביט
מלמעלה
ואומר:
איזה פוסטמות.
כי גם לסלעים יש זכרון שלהם
ושל כל האנשים שעברו בשביל ממול
ולפעמים אפילו מהעיניים שלהם
זולגת דמעה
אולי של מים,אולי של דם
והזמן שלהם הוא זמן של נצח
לכן המשאלה שלהם היא
להביא את ג'וני הולידיי
איש הנצח
להתייצב על במה ממול
ולשיר שיר ארוטי
ונערות צעירות מנופפות ברקע
וצועקות:ג'וני ג'וני
אל תמות
כי כבר אין מקום בסלע
לעוד אדיוט
להקבר פה.

 

 

 

קפקא, תעשה לי ילד / ריקי שחם

 

אני רוצה לסלול שבילים
לכל הגנים שלי.
השביל הראשי יהיה השביל
בו יוסף ק' יימלט
מאלה שרוצים לעשות לו משפט
בגלל שהם רוצים לעשות לו משפט.
זה כייף לעשות למשהו משפט
כי אז אתה מצליח להוציא
את השגעון הפנימי שלך
ולהתעקש בכל הכוחות
לדבר על איוולת.
כי בדרך
כשאתה הולך במסדרונות
עם הפנים של האיוולת
אתה דורך על יוסף ק'
ובמקומו
מוצא את החתן שלך
שהופך להיות המחצלת המזוהמת שלך
ואז ביחד
במסדרונות
אתם אומרים: איוולת איוולת
יוסף ק' גנב לי את הכובע.
כי החתן יש לו עגבת
ולכלה צרעת
וזה עושה תודעת זיבה.
אני מחביאה את יוסף ק'
בתוך ארון קבורה
ועושה לו תענית
ומשחררת אותו בשביל שסללתי
כמו שמשחררים ציפור פצועה.
פעם היה לי דוד
שהיה שם אטבים של כביסה
במכנסיים
כדי שלא יתפסו לו על האופניים.
אולי הדוד הזה
ישים אטבים של כביסה
בעיניים של העיוורים
ויוליך אותם במסדרונות בית המשפט
ויגיד להם:
אני הולך לשתות קפה עם יעקוב פרנק.
תודיעו לי בסוף המשפט
אם נגמרה להם הצרעת.

ריקי שחם

ריקי שחם - פילוסופיה מעשית http://www.rikishaham.co.il>

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב