הברית החדשה היא אוסף של ספרים המתארים את קורותיו של ישו הנוצרי כפי שהשליחים שלו מתעדים אותם. כמו כן, עוסקת הברית החדשה עם מהותה של האמונה בישו ומשמעותה של הכנסייה המוקדמת. הברית החדשה נכתבת במקור ביוונית שכן זו השפה שהייתה מודברת בתקופה שבה נכתב הספר. יחד עם זאת, ישו ושליחיו לא דבירו יוונית אלא ארמית.
הכותבים של ספרי הברית לא תכננו ליצור ספר חדש, מעין תנ"ך נוצרי. התנ"ך, היה הספר הקדוש בכנסיות אלו. לאט לאט החלה להתגבש אמונה חדשה וזו החלה להתמסד עם הקמת כנסיות נוספות והדעות המגוונות באשר לאמונה ולפיסות האמונה הובילו את ראשי הכנסיות ליצור את הקאנון של הברית החדשה. על מנת ליצור סמכות החליטו ליצור ספר אחד שיקרא ברית חדשה. הברית החדשה שקיבלה מעמד של ספר קדוש. כמו כן, רצתה הכנסייה לשמר את התיעוד האותנטי של קורותיו של ישו.
הספרים של הברית החדשה:
הברית החדשה כוללת 27 ספרים שמחולקים לארבע חטיבות:הבשורות, מעשי השליחים, האגרות ששל פאולוס וספר התגלות(חזון יוחנן). מספר הספרים וסדרם זהה בגרסה הקתולית ובגרסה הפרוטסטנטית. החטיבה של הבשורות מחולקת לארבע ספרים:מתיו,מארק,לוק וג'ון. הבשורות הינן הספרים הראשונים של הברית החדשה אף על פי שהן אינן הכתבים המוקדמים ביותר הקיימים בברית החדשה.
הכנסייה המוקדמת קיבלה את הבשורות והתייחסה אליהן כאל עדויות אותנטיות, על אף שהכתובים לא היו דמויות מוכרות. בהדרגה, הכנסייה קישרה בין הבשורות לשניים משליחיו של ישו, מתיו וג'ון ושני חברים של השליחים מרקוס ולוקס. באופן מסורתי הם נחשבים כמחברי הבשורות.
הבשורות מתארות את חייו של ישו. יש חפיפה לא מבוטלת בתיאורים של מתיו, מארק ולוק. הבשורות של מתיו, מארק ולוק נקראות גם הבשורות הסינופטיות בגלל החפיפה ביניהן. המילה סינופטית מקורה ביוונית ומשמעותה ל"ראות ביחד".
הבשורות הסינופטיות נבדלות מהבשורה של ג'ון בכמה מובנים. בבשורות הסינופטיות לדוגמא, ישו מבטא את תורתו בעיקר באמירות קצרות, בסיפורים ובמשלים. בספר של ג'ון הוא מלמד באמצעות הצהרות ארוכות.
אף על פי שהבשורות הסינופטיות עוסקות באופן כללי באותם אירועים, כל אחד מהבשורות מתייחסות לישו באופן שונה. מתיו מתאר אותו כמחוקק שמתאר איך המאמינים והכנסייה צריכים לנהוג. מארק מתאר אותו כמושיע שניצחונותיו הן דרך הסבל. לוק מציג את ישו כמושיע של כל בני האדם. ג'ון מתרכז טבע האלוהי של ישו. חוקרים רבים מאמינים כי מארק הוא הבשורה המוקדמת ביותר, נכתבה קצת לפני או אחרי שהרומאים כבשו את ירושלים בשנת 70 לספירה (לאחר מותו של ישו).
