מה הקשר בין גרפיטי ואסטרטגיות למידה? 

לפני חודש וחצי התחלתי לעבוד עם  נער בן 14 וחצי שאביו נפטר  והא עם לקויות וקשיים בביה"ס. אנחנו נפגשים פעם בשבוע, והאתגר הגדול שלי הוא להחזיר לו את ההנאה שבסקרנות, את ההתלהבות שבגילוי, ואת השמחה שבהצלחה.מול החופש גדול ומונדיאל  אין לשום סיפור או  ארוע הסטורי שום סיכוי.כיוון שטקסט  הוא טקסט עבדנו על כתבות ממשחקי המונדיאל ובעזרת הנבחרות של ספרד, ברזיל והולנד למדנו להפריד עיקר מטפל, לזהות את הדעה המסתתרת בכתבה ואינה בדיוק עובדה... למדנו למפות מושגים ולדרג אותם כדי להקל על הזכרון, ותוך כדי כך נוצרה התקרבות, נבנתה הרגשה של נינוחות ואמון.

היום נפגשנו ולהפתעתי הרשה לעצמו להראות לי גרפיטי שעשה אתמול, וכיוון שהתפעלתי המשיך וחשף עבודות של חברים אם לבד אם בקבוצה, ועולם שלם נפרש לפני.

הנער הזה שספג כשלונות רבים בביה"ס הוכיח יכולת מחשבה ותכנון, הכנת סקיצה לצורך ביצוע עבודה, בחירה בצבעים על פי שקולי דעת שונים, הובלת תהליך למידה של סגנונות ציור שונים, התמצאות במחירי חברות שונות ואיכויות שונות של צבעים, ואילו היתה זו בחינת בגרות או עבודת גמר הייתי מזכה אותו בציון 10. רק על דבר אחד אני מצירה: שהמערכת הקונבנציונלית שלנו אינה יודעת להכיר ולזהות כשרונות ויכולות גם בתחומים אחרים ושונים.

והנער הזה? הוא יצליח, ואני רק יכולה להנחות אותו לעמוד מול אכזבות בלי להרים ידים.