מצד שני הבטן מקרקרת ומשתיקה את הקול הרציונלי ומובילה אותך ישר אל המקרר העמוס כל טוב ופתרונות מהירים לרעב המתעצם.
מוכר לכם? שמגיע רגע האמת ויד אחת פותחת את המקרר היד השניה (שמחוברת ישר להוראותיה של הבטן המורעבת) חוטפת ללא חט את הדבר הראשון שקורץ לה. גבינה צהובה, שאריות מארוחת הערב של אתמול, טייק אווט מסוף השבוע, לא משנה מה העיקר להשתיק את הקול הרועם של הבטן המעיקה.
אז איך אפשר לשמור על תזונה בריאה במצבים של לחץ בלתי סביר כאלו?
לרוב אנשים סומכים על כח הרצון בלבד שברגע האמת יורה להם מה לעשות ומה לא לעשות כדי לשמור על הפיגורה. אבל מה לעשות שגם כח הרצון הכי חזק בעולם מתעייף לפעמים ולא עומד במשימה תמיד ודווקא ברגע האמת.!
הגישה החדשה היום של אכילה אינטואטיבית מציעה ראיה חדשה / ישנה של להתחבר לצרכים הטבעיים של הגוף .לצד למידה מעמיקה על עצמך ועל הרגלי החיים שלך בו בזמן לומדים יותר על מה טוב ומה לא טוב לי לאכול במצבים שונים ומתרגלים לסמוך על עצמך מחדש כך שניתן לאכול כשרעבים ולדעת בעצמך לפי תחושה מה לא כדאי לאכול.
במקום לעשות שינוי נוקשה ולהלחם בעצמך כל פעם שהבטן מקרקרת, אנשי מקצוע רבים בתחום, מציעים קודם כל ללמוד על עצמך בזמן אמת. לנהל יומן תזונה מתוך הסתכלות על עצמך ללא שיפוט, ללמוד מה ומתי אתה אוכל ולקבל את עצמך גם ברגעי חולשה בהם אתה מרגיש "חלש".
השלב הראשון מאוד חשוב כדי לאפשר למידה מעמיקה של התנהגות אנו מפעילים על עצמנו "עמדת הצופה": הסתכלות על עצמנו ללא שיפוט במצבים הקשים של מאבק פנימי בתהליך השינוי. הצופה שבנו מסתכל על ההתנהלות המחשבתית ועל הרגשות שעולות כל פעם שקשה להימנע ממאכלים מפתים שלא כלולים ב"דיאטה". בגישה הזו אתה מקבל את עצמך גם שאתה "טועה" ולוקח משהו לפה שלא עושה לך טוב. כלומר אם נחזור לדוגמא של המקרר בשעת רעב, כשהבטן צועקת "רעב!" יותר חזק מהקול המסכן של הרציונל שמנסה להחזיק אותנו בדרך הישר, כאן אנחנו נלמד על ההתנהגות הזאת בלי שום קשר לאם נטרוף מאכל משמין או לא. פשוט נצפה בהתנהגות לאורך זמן כדי ללמוד על עצמנו ללא צורך בעשיית שינוי של ממש בשלב זה.
המטרה ליצור מרחב זמן בו אנחנו לומדים על עצמנו ועל הרגלי האכילה שלנו. במקום לעשות דיאטה מחר! (בלי פשרות), ניתן ללמוד על אופי האכילה שלנו למשך כמה שבועות בלי לעשות עדיין שינוי משמעותי, ולאפשר מקום להסתכלות על המאבקים הפנימיים והמקור שלהם. מתחת לכל מאבק פנימי כזה יש אמונות. אמונות תומכות ואמונות מעכבות. בתהליך הלמידה אנחנו מנתחים את המחשבות והרגשות שעולות ברגע האמת, מבינים מתי ולמה תוקף אותנו רעב בלתי נשלט, ורק אוספים את הנתונים כדי ללמוד מהם. כך אנו נותנים מקום ללמידה על האמונות ומתחילים להבין מה הם האמונות שמעכבות אותנו ומחזירות אותנו כל פעם להרגלים הישנים.
התהליך הזה מאפשר לך לקבל את עצמך ולעשות עצירה לרגע ולהבין מה קורה שם. הרעיון הוא להרפות מכח - הרצון, להתחבר למשמעות הפנימית ולכוחות הפנימיים כך שלאט לאט תלמד/י מחדש להקשיב לעצמך ולאיתותים של הגוף כך שפעם הבאה שיתקוף הרעב תוכל/י להבדיל בין צורך פיזיולוגי למזון לבין צורך רגשי "לטרוף" את מה שבא ליד.
בשלב הבא אוספים את כל הנתונים שרשמנו לעצמנו מהתצפיות שנעשו. מתחילים להבין את סדר הדברים. חושבים על המחשבות שעולים ומבינים איך הם קשורות לרגשות שבאות איתם. בשלב זה חשוב לשמור על חוסר ביקורתיות כלפי עצמנו כדי לאפשר למידה נקייה של הנתונים והבנה מעמיקה של מקור הקושי.
רק בשלב הבא אחרי שהכרנו את עצמנו יותר טוב והתחלנו לשנות את האמונות שמשכו אותנו אחורה כל פעם להרגלים ישנים, רק אז נתחיל לשנות את ההתנהגות. כאן אנחנו פועלים מתוך רצון וחופש כי אנחנו בוחרים להרחיב את הראיה שלנו על העולם ועל עצמנו ולפעול תוך הקשבה פנימית במקום מתוך הרגשה של צמצום ודיכוי שמלווה בד"כ דיאטות.
עכשיו דמיינו מצב בו אתם רעבים עד רעבים מאוד. פותחים את המקרר ומוצאים שם בדיוק את מה שבא לכם לאכול. מסתכלים על הגבינה השמנה ותוך חלקיק שנייה מוותרים על המחשבה שיכולה לעכב את ההחלטה. לוקחים צלחת , פורסים שולחן ונהנים מארוחת מלכים משביעה. אלו ה"פירות" של למידה מחדש של אכילה אינטואיטיבית בריאה.
כותב המאמר: ערן רוטר-
מאמן בריאות
מלווה אישי ומנחה קבוצות
