ממעי רגיז למעי רגוע - טיפול פשוט וטבעי לריפוי המעי ופיתרון המתחים והלחצים ברקע לתסמונת המעי הרגיז. 

תסמונת המעי הרגיז היא מחלה בדרכי מערכת העיכול העליונות והתחתונות. זו מחלה שגורמת לסימפטומים חוזרים:  כאבי בטן, עצירות, שלשול, גזים ונפיחויות בבטן.
הרפואה הקונוונציונלית לא הגדירה סיבה ברורה למחלת המעי הרגיז, יש עליה קבועה במספר הסובלים מהסינדרום (רבים מעדיפים לא לפנות לטיפול ולנסות לטפל בכוחות עצמם וכך לא נכנסים לסטטיסטיקות).
ניגוד למחלת קרוהן, בתסמונת המעי הרגיז לא מוצאים סימנים פתולוגים חד משמעיים, והמחלה מוגדרת כבעיית תפקוד של מערכת העיכול, כתוצאה כנראה, מרגישות יתר של מערכת העצבים והשרירים במערכת העיכול. יש מרכיב נפשי ברור שמשפיע על התפתחות הסינדרום וטיפול  שמשפיע על פחדים דאגות ומתחים מתאים להקלה ואף לריפוי מוחלט.
הרפואה הקונוונציונלית יכולה להשיג הקלה בסימפטומים, אך הטיפול לא יגע במערכת המתחים שעומדים ברקע לסימפטום ולא יפתור את הבעיה מהשורש. המחלה תישאר, למרות שהסבל יקטן אולי, לתקופה,  והסימפטומים יציקו פחות. אבל זה במחיר של תופעות לוואי שיגדילו את הסבל באזורים אחרים. הרפואה הקונוונציונלית תשתמש למשל, בתרופות שיחסמו תגובות מוגזמות של העצבים המשפיעים על המעי. חסימה זאת תאפשר הקלה בסימפטומים במערכת העיכול, אך יהיו תופעות לוואי: טשטוש בראיה, קושי בנתינת שתן, יובש בפה וכמובן הבעיה לא באמת תיפתר, המחלה עדיין תתקיים גם אם הסימפטומים ימצאו תחת שליטה. זה אינו ריפוי באמת, ריפוי אמיתי יגע בסיבה להתפתחות הסימפטום מלכתחילה.
תרופות נוגדות דיכאון וחרדה, למשל, יכולות להשפיע על מצב הקיבה. הן יביאו לגלי חום, סחרחורת ועוד - ו(לשם כך ינתנו תרופות אחרות)...
אנטיביביוטיקה הורסת את האיזון בקיבה, והורגת בקטריות הדרושות לעיכול נכון, וכך יווצרו סימפטומים חדשים.
 וכך גם טיפולים בנוגדי דלקת, סטרואידים ולא סטרואידים..שיפרו את האיזון במערכת יחלישו את מערכת החיסון ויביאו לתופעות חדשות שאף להם יותאמו תרופות וכך הלאה..

גם גישות קונוונציונליות יותר מהומיאופתיה מודות בקשר בין המצב הרגשי  למצב מערכת העיכול. טיפול פסיכולוגי יכול להיות יעיל בטיפול בדאגות חרדות ומתחים שונים, ולהביא לשיפור במחלה, זאת דרך ארוכה ויקרה אבל כשהיא מוצלחת- עשויה להביא ריפוי אמיתי גם במישור הפיזי.

טיפול הומיאופאתי היא דרך מהירה,  יעילה ועדינה לטיפול בכלל, ובבעיות מערכת העיכול בפרט. מדובר בטיפול הוליסטי, הלוקח בחשבון את המצב הכללי של הפונה, מצבו מבחינה נפשית וגופנית,  ומתייחס לכל מצב שמשפיע על הסימפטומים הפיזים ועל הנפש. הומיאופת לומד את האדם מולו,  ומתאים תרופה.

 טיפול בנערה שאובחנה כסובלת ממחלת קרוהן שיפר וריפא  את המחלה ובמקביל הביא להפחתת חרדה שהיתה ברקע להתפתחות המחלה. טוב שלהומיאופאת תהיה הכשרה פסיכולוגית – זה יקל עליו ליצור את הדיאלוג הנכון בשיחת האבחון  ובנוסף להבין לעומק את הסבל הנפשי וגורמיו, אך גם ללא הכשרה כזאת הומיאופת מאומן להבחין באפיונים שונים של המטופל, אפיונים שיובילו לבחירת תרופה מתאימה.

להמחשה - תיאור טיפול הומיאופאתי בתסמונת המעי הרגיז 

כמעט כל בוקר נילי סבלה מבחילה נוראה, כשעלתה על ההסעה לבית הספר היתה משותקת מפחד שמא תיתקף בכאב בטן. הכאב תוקף אותה מספר פעמים בשבוע. אם מופיע הכאב היא חייבת לרוץ לשירותים. לא תמיד נעים לרוץ לשירותים ולא תמיד זה מתאפשר, לכן אפילו להתנהל כתלמידה בבית הספר כמעט בלתי אפשרי עבור נילי, והיא מעדיפה להישאר בבית. כשהכאב תוקף היא חייבת ללכת לשירותים מספר פעמים. לפעמים השלשול מלווה בהקאה. כל התקף מלווה בכאב, ואחרי השלשול היא לא מרגישה הקלה. היא חוששת מההתקף הבא.
בעיות עיכול ליוו את נילי  מאז שהיתה תינוקת, והיא טופלה באנטיביוטיקה ובדיאטות שונות – שום דבר לא עזר. בזמן שפנתה לטיפול הומיאופאתי היה מדובר בניסיון לאבחן תסמונת מעי רגיז, באמצעות בדיקות פולשניות.

היא הגיעה לטיפול הומיאופתי כשהיתה בת 14. היה לה חם בחולצה שלבשה, לחייה היו אדומות והיא התישבה על יד החלון, וגם פתחה אותו מעט יותר. היא יצרה קשר ודברה באמון ובפתיחות. תיארה את הסימפטומים (שלשול כאב הקאה) ואיך המצב משפיע עליה ומדכא אותה כשפוגע בפעילות הלימודית והחברתית שלה. בכל התקף יש הרבה זיעה, והיא מתפשטת כדי לקרר את עצמה והיא קוראת לאמה לעזור. תכיפות ההתקפים עלתה לאחרונה. היא ספרה שהיא מפחדת להישאר לבד בבית, תמיד נדמה לה שמישהו עלול לפרוץ פנימה, היא משאירה את הטלויזיה דלוקה כדי לקבל הרגשה שהיא לא לבד.
היא מאד חברותית ואוהבת אנשים, אבל פגועה מכך שחבריה לא מבינים את מצבה וגם מתבדחים על חשבונה,היא די שתלטנית ודורשת מחבריה הרבה התיחסות, היא מאד מקנאת אם נפגשים ועושים משהו בלעדיה.
היא דורשת מעצמה הרבה בלימודים, ומעתיקה כל דבר שוב ושוב עד שהכל ברור לה, היא אובססיבית מבחינה זאת שרואה שוב ושוב אותו סרט שהיא אוהבת וקוראת שוב ושוב אותו ספר. היא מאד חרדה לגבי הציונים והתעודה – לפני מתן ציון היא רועדת מזיעה וסובלת מכאב בטן, לא צמאה, אל אוהבת אוכל שמן.. וכו
היא סובלת גם מאלרגיה, דלקות אוזנים חוזרות, הרבה ליחות.

מאד קל להומיאופאת במקרה הזה להתאים תרופה- פצינט חברותי, סובל מחום (לחיים אדומות בחום), צריך אויר קר , מיצר ליחות, לא צמא וכו וכו כל זה מוביל לתרופה ידועה (פולסטילה) שאפיוניה מתאימים לאיפיונים של נילי כפי שהתבהרו במפגש.

הוריה של נילי הססו אם להתחיל בטיפול. הם קנו את התרופה והביאו לרופא המשפחה, הוא לא האמין באפשרות של שיפור באמצעות כמה גרגרים קטנים, שנלקחים במרווחים גדולים, ושאמורים להשפיע על מצב כל כך סוער שהתחיל בילדות. רופא הילדים שלח אותה לגסטרולוג נוסף, וגם בטיפולו לא היתה התקדמות כך שנילי דרשה מאמה לשוב ולנסות את הטיפול האלטרנטיבי שהוצע.

אחרי עשרה ימים מיום לקיחת המנה החד פעמית אמה התקשרה לדווח על שיפור של ממש במצב הרוח של בתה, ספרה היא שמרגישה טוב יותר עם חברים, פחות חרדה לגבי נאמנותם ופחות מתעוררת בלילה מסיוטים, במשך התקופה חשה בחילה רק פעם אחת, ופעם אחת היה התקף קל מאד של כאבי  בטן – ללא שלשול.

בפגישת מעקב אחרי חודש נילי דווחה שהיא מרגישה טוב יותר בכל מישור, ללא שלשול ללא חרדה, יש שיפור במצבה הלימודי, והיא קמה בקלות בבקר אחרי שינה יותר טובה. השיפור נמשך עשרה חודשים ואז היתה נסיגה. מנה נוספת של התרופה החזירה אותה למסלול.
שנה אחרי תחילת הטיפול נילי משוחררת מהסינדרום, אמה הודתה בהתרגשות על הנורמליות של חיי בתה מאז הטיפול,  וספרה שבתה ניגשת עכשיו לבחינות בגרות ללא מתחים מיותרים ולא סימפטומים בדרכי העיכול.

לפעמים, וזה תלוי המספר גורמים, תהליך הריפוי יותר איטי והשיפור מושג בהדרגה (זה תלוי למשל בגיל המטופל ובכוחות הריפוי הקיימים אצלו, אותם למעשה מפעיל הטיפול.
ההומיאופאת ילמד כל אפיון של המטופל, ולא יסתפק באבחון – ובשם המחלה, לכל אדם תותאם תרופה הלוקחת בחשבון את הייחוד שלו ואת מכלול אפיוניו. התרופה משפיעה על יכולת הריפוי הקיימת אצל כל אחד ומניעה תהליך פנימי לריפוי שתוצאותיו מורגשות מהר.