בטיול שלי בניו יורק בשנת 1999 אי אפשר היה לפספס דמות צהובה וחייכנית ושמה בוב ספוג מכנס מרובע. כל חנות הייתה גדושה בבובה המצחיקה הזו, כל חנות ממתקים מכרה שוקולדים וסוכריות עם דמותו. שלטים ועליהם תמונתו נראו מכל עבר, על כל בניין ועל כל אוטובוס שעבר לידי. היה משהו בבוב ספוג, בחבריו, בעיר בה הוא חי ובהרפתקאות אליו נקלע כדי לגרום לילדים להתאהב בו, לחייך אליו, להסתקרן ממנו ולהנות ממנו גם שנים רבות אחרי.
אז בטיול בשנת 1999 לא הכרתי את בוב ספוג אך לא לקח הרבה זמן עד שהוא השתחל גם לתוך חיי ולתוך חיי כל כך הרבה אנשים בעולם כולו. האהבה הגדולה אליו גרמה לו "לגדול ולהתפתח" ובוב ספוג וחבריו מצאו עצמם לא רק בטלויזיה ועל מדפי החנויות אלא גם בקולנוע ובמסכי המחשב שלנו.
לא יהיה אחד שיתכחש למהפכה שהמחשב והאינטרנט הביאו לחיינו. מי לא שמע את ההורים מספרים בנוסטלגיה איך כשהם היו קטנים הם היו משחקים בחוץ, נהנים מהשמש ומהגשם, הצחוקים והמריבות עם החברים. היום, ילדים רבים (ואגב, לא רק ילדים) חוזרים הביתה ומתיישבים מול המחשב. אין צורך לצאת החוצה כי הרי כל העולם נמצא ממש מולם, בתוך המסך. אפשר לכתוב רבות על החסרונות בכך אבל כדאי יותר לקבל את העובדה שהמחשב הוא חלק בלתי נפרד מחיינו ומחיי ילדנו, ועדיף לכוון את השימוש בו לתכנים בריאים, חינוכיים, ומהנים במידה הנכונה.
אמרנו בריא ומהנה? אמרנו בוב ספוג. בוב ספוג הוא יצור חביב, חייכן, מצחיק, חברותי, אוהב את חבריו, אמין ועובד. חבריו של בוב ספוג כמו פטריק הכוכב או חיית המחמד שלו גארי החילזון נאמנים גם כן, עוזרים זה לזה, נאיבים לעיתים אך תמיד יודעים לצאת מצרות אליהם הם נקלעים שלא בכוונה. בוב ספוג גר בביקיני בוטם, עיר לכל דבר, שבה גרים יצורים חביבים יותר ופחות ומנהלים את חייהם היום יומיים בצבעוניות רבה והמון מוסיקה משעשעת ברקע.
חיפוש קל ומהיר בגוגל מביא אותנו לאין ספור משחקים עם בוב ספוג וחבריו. משחקים אלו המכוונים לילדים הם נעימים למראה, קלים לתפעול, ומאפשרים שליטה רבה במשחק ובדמויותיו. ילד המשחק במשחק יכול להרגיש בטחון וסיפוק על כך שהוא לא צריך עזרה מהוריו בשביל לשחק. המשחקים כל כך מגוונים ונוגעים בכל כך הרבה תחומים שיכולים לעזור לילד- מוטוריקה עדינה, שימת לב לפרטים, תגובות מהירות, וכן, אפילו חשבון.
משחקי בוב ספוג הרבים נותנים לילד להיות חלק אינטראקטיבי בסיפור, לעיתים לבחור את הדמויות, ההרפתקאות, ולהרגיש בעצמם חברים של בוב ספוג ושאר הדמויות. כל זה יכול לעזור בפיתוח הדמיון של הילד ומעורבותו הרבה בסיפור ובמשחק יכולה לגרום לריכוז רב גם כאשר הילד מבטא קושי בריכוז בתחומים אחרים בחייו.
אם נחזור לרגע לנושא החסרון של המחשב ומשחקי המחשב בפרט, הרי שמשחקי בוב ספוג יכולים להשאיר את ההורים רגועים כי בביקיני בוטם, בוב ספוג תמיד יכול לסמוך שמישהו יבוא לעזרתו אם נקלע לצרה, בעיות תמיד ייפתרו ולא תמצאו שם שום תכנים אליהם לא תרצו לחשוף את ילדיכם. המשחקים כל כך מגוונים שהילד יוכל לטעום ממגוון התנסויות שונות כגון פאזלים, קליעה למטרה, סדוקו, ואפילו משחקי חשיבה.
אני בת 30 ויש לי כמה חברים בני גילי ששטחו בפני את העובדה שבוב ספוג בכלל לא נועד לילדים. צפייה בתכנים שלו יכולה ללמד גם אותנו הבוגרים שיש הרבה מה לקרוא בין השורות של הדמויות וגם אנחנו יכולים ללמוד ולצחוק מהתכנית. אז אולי, משחק המחשב של הילד לא ישמש כזמן "הלבד והשקט" של ההורים. אולי, הוא יהווה גם זמן איכות עם הילד כי גם ההורים יכולים להנות לא פחות ממשחק עם הדמות הצהובה והחייכנית.
