מהו תהליך פינוי בינוי? 

פינוי ובינוי בעיני תושבי הבניין

החלק הבעייתי ביותר בכל התהליך הוא להשיג את אישור הדיירים להתפנות מדירותיהם. אנחנו לא גרים בארץ בה מפעילים פינויים בכוח וללא התראה. המאמצים הרבים ביותר מושקעים באיסוף החתימות של הדיירים. עבודת ההחתמה נעשית על ידי הקבלן ונציגיו, המעוניינים לבצע פינוי בינוי. משרד השיכון והבינוי לא מתערב בתהליך. הקשר העיקרי שלו לחוק פינוי בינוי הוא בהתקשרות עם הקבלן.

זכויות ותנאים לתושבי הבניין

כל תושבי הבניין זכאים לפיצוי הולם. קודם כל נותנים להם דיור חלופי חינם. אם זה אומר לשלם להם דמי שכירות או לשכן אותם בדירות אחרות של הקבלן. פיצוי נוסף, הוא לקבל דירה באחד מהבניינים החדשים שיוקמו. יש גם דיירים שמוציאים מהקבלן עוד פיצויים בדמות סכום כספי או תוספות בדירה החדשה כגון מרפסת, עוד חדר, מטבח או ריהוט. לרוב יש גם פיצויים הולמים לכלל הדיירים בסגנון הקמת גינה יפה, פארק לילדים, שטח ציבורי מטופח או מרכז קניות ובילוי, שהקבלן מתחייב לעשות עבורם.

חוק פינוי בינוי המחודש

בשנת 2006 עבר חוק פינוי בינוי שינוי בשביל להתמודד עם תופעת "הדייר הסרבן". מדובר בדיירים בודדים מתוך הרוב אשר מסרבים בתקיפות לחתום על ההסכם. בדרך כלל זה נובע מניסיון להוציא יותר הטבות מהקבלן, אך נגמר במפח נפש לכולם.

החוק קובע שאם 80% מהדיירים רוצים לעבור, והדייר הסרבן מסרב באופן בלתי סביר, אז אפשר לתבוע אותו. הוא יישא באחריות לנזק שייגרם לדיירים שרוצים להתפנות ולא יכולים, והוא יהיה חשוף בפני תביעות מצידם. "באופן בלתי סביר" נשאר מונח פתוח בחוק פינוי בינוי, אבל כבר היו מקרים שהוכח בבית המשפט שאין עילה לסירוב, והדייר נאלץ לשלם פיצויים גדולים לדיירים שתבעו אותו.