תלמוד עשר הספירות - חלק א' פרק ב' פסוק ג'
המחבר: שמואל קרמרמן
פסוק ג'
" ודרך הקו הזה נמשך והתפשט אור א"ס למטה"
הקו ונקודות יחוס במרחב הבריאה
"דרך" - השימוש במילה "דרך" היא במובן של הכוונה - " זו דרכו של הקו". הכוונה בהולכת האור במסלול מוגדר הינה להשיג את המטרה - הקמת עולמות הבריאה. זאת לעומת הפיזור של אור האינסוף באחדות מלאה אך בחוסר תכלית מחוץ לחלל הבריאה.
"הקו הזה" - "הקו הישר" שמוליך בתוכו את האור לתוך חלל הבריאה נמשל אל "הכלי", שבנוי אף הוא מאור האינסוף אך בעל עוביות רבה שאינה מאפשרת לאור לצאת מתוכו (כמו צינור מים).
"נמשך" - רמז לשליטה על אופן מהלכו של האור בתוך "הקו הדק" שמוליך אותו בנתיב שנקבע על ידי בחינות א', ב' ג' שמושכות אליהן את אור האינסוף בזכות "הרצון לקבל" שמצוי בן.
"והתפשט" - אור האינסוף מתפשט מתוך הקו בצורת עיגולים וחודר אל תוך העולמות ומערכת הספירות ומתפשט בתוכם. בבחינה ד' האור אינו חודר עקב ביטול "הרצון לקבל".
"למטה" - כאן ישנו החידוש בהשואה להוויה של "בטרם" שבה אין "למעלה" או "למטה". המצאותו של קו ישר אחד בחלל הבריאה יוצרת מציאות של "למעלה" שבה מוזרם אור האינסוף בשפע רב יותר (גם במשמעות של מעלה או יתרון) לעומת המציאות של "למטה" שבה אור האינסוף מתמעט מאד עד לכדי התבטלותו בבחינה ד'.
המחבר: שמואל קרמרמן
פסוק ג'
" ודרך הקו הזה נמשך והתפשט אור א"ס למטה"
הקו ונקודות יחוס במרחב הבריאה
"דרך" - השימוש במילה "דרך" היא במובן של הכוונה - " זו דרכו של הקו". הכוונה בהולכת האור במסלול מוגדר הינה להשיג את המטרה - הקמת עולמות הבריאה. זאת לעומת הפיזור של אור האינסוף באחדות מלאה אך בחוסר תכלית מחוץ לחלל הבריאה.
"הקו הזה" - "הקו הישר" שמוליך בתוכו את האור לתוך חלל הבריאה נמשל אל "הכלי", שבנוי אף הוא מאור האינסוף אך בעל עוביות רבה שאינה מאפשרת לאור לצאת מתוכו (כמו צינור מים).
"נמשך" - רמז לשליטה על אופן מהלכו של האור בתוך "הקו הדק" שמוליך אותו בנתיב שנקבע על ידי בחינות א', ב' ג' שמושכות אליהן את אור האינסוף בזכות "הרצון לקבל" שמצוי בן.
"והתפשט" - אור האינסוף מתפשט מתוך הקו בצורת עיגולים וחודר אל תוך העולמות ומערכת הספירות ומתפשט בתוכם. בבחינה ד' האור אינו חודר עקב ביטול "הרצון לקבל".
"למטה" - כאן ישנו החידוש בהשואה להוויה של "בטרם" שבה אין "למעלה" או "למטה". המצאותו של קו ישר אחד בחלל הבריאה יוצרת מציאות של "למעלה" שבה מוזרם אור האינסוף בשפע רב יותר (גם במשמעות של מעלה או יתרון) לעומת המציאות של "למטה" שבה אור האינסוף מתמעט מאד עד לכדי התבטלותו בבחינה ד'.