מה יותר חזק ממה? האידיאולוגיות או הכלכלה? 

מה יותר חזק ממה? האידיאולוגיות או הכלכלה? / מאת יואב ברנזון

קריסת ברית המועצות - קריסת האידיאולוגיה

קריסת ברית המועצות היא רק דוגמה אחת מיני רבות לאמת נצחית פשוטה וברורה: אידיאולוגיה אינה יכולה לשרוד כאשר אין לה הצדקה כלכלית וביסוס מעשי בשטח.

לברית המועצות הייתה אידיאולוגיה סוציאליסטית וקומוניסטית ברורה. מה שלא היה לה הוא יכולת כלכלית מוכחת ומודלים כלכליים רווחיים. עם הזמן, הכלכלה ברוסיה החלה לקרוס והיא סחפה יחד איתה את האידיאולוגיה הקומוניסטית כולה. וכך למעשה כל השיטה הסוציאליסטית קרסה כמעט לחלוטין. במאבק בין אמריקה לרוסיה לא ניצחה האידיאולוגיה "הנכונה" יותר אלא הכלכלה המשגשגת יותר. הוכח, שהקפיטליזים הוא רווחי יותר וכלכלי יותר מהסוציאליזם, זה הכל. 

האידיאולוגיה משרתת את הכלכלה ולא להיפך

אידיאולוגיה היא טכניקה כדי להסביר כלכליות של דברים. אנשים בונים תיאוריות ומחזיקים בחירוף נפש באידיאולוגיות - כל עוד הם מצדיקים באמצעותם את המבנה הכלכלי של החיים שלהם.

ברגע שהחיים הכלכליים שלהם מפסיקים להיות "רווחיים" ומתחילים להיות "בהפסדים" - האידיאולוגיה של אנשים נמצאת בסכנה ממשית, וזה רק עניין של זמן עד שהיא תקרוס, כי אידיאולוגיה אינה יכולה לשרוד ללא בסיס וצידוק כלכלי. המשמעות היא שלאנשים איך בעיה להחליף אידאולוגיה או לשנות אידיאולוגיה ברגע שמוכח להם באופן חד-משמעי שהאידיאולוגיה להם אינה משרתת אותם והיא אינה כדאית או "רווחית".  

אם אין קמח - אין תורה

בואו ניקח את האידאולוגיה המצליחה ביותר בכל הזמנים - הדת. בתורה כתוב: "אין אין קמח - אין תורה". כלומר, כל התורה לא שווה דבר אם אין מה לאכול, אם אין בסיס לקיום. במילים אחרות, ללא הקמח (הכלכלה), אין תורה (אידיאולוגיה ואמונה).

ואם ניקח דוגמה את החיים שלנו, הרי שלכל אדם יש עמדות, אידיאולוגיות ותפיסות עולם רגשיות ו"מושרשות" שהוא כביכול "אינו מוכן" לוותר עליהם. אבל, גם עליהם הוא יוותר אם לא תהיה לו ברירה, אם מצבו הכלכלי יהיה בכי רע, אם הוא יגיע למסקנה שהעמדות הללו אינן משרתות אותו כלל אלא רק פוגעות בו ומזיקות לו ומביאות עליו הפסדים. אנשים יהיו מוכנים להקריב את כל העמדות, כל המוסריות, כל האמונות, כל הערכים וכל האידיאולוגיות שלהם - כאשר הם נלחמים באמת על חייהם, על טיפת האוויר האחרונה שלהם, על ההישרדות הקיומית שלהם, על הבסיס הפרקטי והכלכלי של החיים שלהם. 

פשרה או ויתור על אידיאולוגיה נובע מהבנה של החיים מהצד הכלכלי שלהם

זה מאוד קשה להידבר או להתפשר עם אדם שמחזיק בצורה קנאית בעמדות רגשיות ואידיאולוגיות. ובכל זאת, אנשים נאלצים לעשות שינויים בחיים כדי לשרוד, ולצורך כך עליהם לוותר על ערכים ואמונות שהם האמינו בהם בלהט והיום אינם משרתים אותם עוד.

פשרה אפשרית רק אם מבינים שהחיים מבוססים קודם כל על שגשוג כלכלי ועל הישרדות קיומית. פשרה אפשרית רק אם הרצון בחיים הוא חזק יותר מכל אידיאולוגיה. פשרה אפשרית רק אם מסוגלים לעשות שיקולים של רווח והפסד. פשרה אפשרית ברגע שמבינים שהאידאולוגיה היפה ביותר תמיד משרתת את הכלכלה ולא להיפך.

וטיפ לסיום: החיים הם כלכלה. האידיאולוגיות והאמונות הם היופי של החיים, אך הן עומדות ושורדות כל עוד הכלכלה עצמה עובדת ושורדת. ברגע שהמבנה הכלכלי משתנה - משתנים במהירות גם כל האידיאולוגיות הישנות, כי הן אף פעם לא עומדות בזכות עצמן אלא רק בזכות הכלכליות שלהן.