האם יש קשר בין עצירות לבין מעצורים נפשיים? 

האם יש קשר בין עצירות לבין מעצורים נפשיים? / מאת יואב ברנזון

עצירות

עצירות היא תופעה לא נעימה ומפריעה. היא סימבול לסוג של מעצורים - בגוף אבל לא רק בגוף אלא גם בנפש, גם בתוך תהליכי המחשבה, הרגש, הדימיון והאמונה של האדם.

עצירות יוצרת מצב של קושי בשחרור, תהליכי עיכול חלקיים, כבדות, הכבדה, נפיחות, העדר זרימה, תחושה של מחנק ושל חוסר אונים, סבל מתמשך ומאמץ שאינו מוביל לשום תוצאה. 

מה הגוף אומר?

בעצירות הגוף למעשה אומר - אתה במעצור. אתה עצור. אתה תקוע, ולכן גם מערכת העיכול שלך תקועה. הגוף מאותת על בעיה שיש צורך לפתור אותה לא רק בהיבט הפיזי הצר אלא גם בהיבט הרחב יותר.

מקור העצירות הוא במעצורים נפשיים: אתה לא רואה את העתיד, אתה לא מקבל את ההווה, אינך מאמין עוד בדרך, אתה חסר אמונה, אתה תקוע בחשיבה, אינך רואה את האור שבקצה המנהרה.  

מעצורים - איך זה נראה?

מעצורים נפשיים הם כמו גבול, מחסום, מנהרה חשוכה וחסרת מוצא. אנשים שנמצאים במעצורים נפשיים פשוט אינם רואים את האור שבקצה המנהרה, הם אינם רואים את הפיתרון, כי הם נמצאים בעלטה, מול מחסום.

מעצורים באים לידי ביטוי בסוג של חוסר תקווה, פסימיות, חוסר אמונה ותחושה של העדר התלהבות והתרגשות בממדים שונים, כמו למשל בחיי האהבה, בעולם העסקי, במגורים, בקשרים החברתיים, במשפחה וכיו"ב.

לפתוח את הראש

כדי להתגבר על חסמים ומעצורים נפשיים צריך להתחיל לבנות קרקע חדשה ורעננה של חשיבה, תכנון וראייה של המציאות. פתיחת המחשבה לאפיקים חדשים, רענון האמונה, חיבור לפתרונות אלטרנטיביים חדשים, התחלות חדשות - כל אלה הם הצעדים הראשונים בדרך לשינוי החשיבה ושינוי "הראש".

מי שפותח את הראש במקום לתקוע אותו, מי שמזרים את חייו במקום להרים ידיים, מי שמפסיק להיאבק ומתחיל באמת להאמין ולצבור כוחות בתוכו - מניע את חייו קדימה ומשנה את האנרגיה הנפשית שלו אבל גם את אופן פעולת מערכת העיכול שלו.

וטיפ לסיום: עצירות היא כמו חשיכה של הנפש, נגיעה בדרך ללא מוצא. המוצא לעצירות הוא לחפש ולמצוא אמונה בדרך חדשה ומזינה, לעורר מחדש התלהבות והתרגשות, לפעול למען עשייה נכונה וזרימה טבעית.