הולדת שנה חדשה... 

לילה בהיר החליט ללוות את השנה
האוספת את שיירי שוליה
בדרכה אל משכן השנים שהיו.
באופק, ממש מתחת להרים הגבוהים,
המתינה בקוצר רוח השנה החדשה.

השתיים - מעולם לא שוחחו ביניהן
ולעולם לא יצליב הגורל את דרכן.
כך נוהג הוא מזה שנים רבות.
אינו זקוק למפגש הטעון הזה.

בטרם כלותה, נזכרה השנה היוצאת
במשאות הנפש שקידמו אותה בבואה.
תקוות רבות ניתלו בה וחלומות נרקמו סביבה.
צר היה לה לאכזב רבים כל כך
אף שידה לא הייתה במעל.

אחותה הצעירה, עולת שעות, בתולית,
התבוננה בסקרנות אל היקום
הממתין לה באפלולית של טרם שחר.
מין רחש מוזר עמד באוויר
ומישהו טרח להסביר לה
שאלה הן תפילות האנשים
המשוחחים עם אלוהיהם בצומת חילופי השנים.

ידעה שמקץ שעה קלה יהא עליה להתייצב למטה
כיוון שאין העולם יכול להתקיים ללא שנים.
אספה את שולי אדרתה, מלאת הימים והלילות,
והשביעה אותם כי זו הפעם
יעשו יחדיו כל אשר לאל ידם
כדי לתת להם לבני האדם
מעט אושר, קמצוץ מרגוע, טיפות אחדות של נחת, ושביב שלום.

הרימו ידם לשבועה - והתייצבו בשערי התבל.