לא רציתי בכלל לעבור לדיור מוגן-אך היום אני מרוצה
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

לא רציתי בכלל לעבור לדיור מוגן-אך היום אני מרוצה 

מאת    [ 26/06/2011 ]
מילים במאמר: 1130   [ נצפה 1504 פעמים ]

 
 

דיור מוגן-האם זה סוף הדרך להורים מבוגרים?או פתיחת חיים חדשים?

מתי בדרך כלל הורים מבוגרים עוברים לדיור מוגן?

כאשר בן הזוג ניפטר וקשה להישאר עם הזיכרונות בבית הגדול,כאשר מתחילים להרגיש בודדים ולפעמים גם מרגישים לא בטוב ומפחדים להישאר לבד,וכאשר ילדי ההורים מתחילים ללחוץ שעדיף להורה להיות בדיור מוגן גם מהבחינה שתמיד יש שם מישהו שמשגיח עליהם וגם שהם חושבים שלהורה כבר קשה לתפקד עם הבית הגדול בו הוא גר ועדיף לו שיעבור לדירה קטנה יותר וגם לא יהיה בודד.

לא תמיד קל להתמודד עם זה.

ההורה לא שמח לעבור לדיור מוגן.לעיתים רחוקות זה מגיע מההורה עצמו-בדרך כלל הילדים הם אלו שבודקים על מקום והם אלו שבאים עם כל הניירת להורים ומסבירים להם ולוקחים אותם לסיבוב דירות.

להורה זה מאד קשה.לעזוב את הזיכרונות והחפצים שהיה רגיל אליהם.סביבה שהוא מכיר היטב,חנות המכולת הקרובה שהיה רגיל לקנות בה.

בית הקפה השכונתי שהיה יושב יחד עם חבריו..ומנהלים שם "כנסת קטנה".

הם מאד מקשים על הילדים-וכמובן כשסוף סוף מחליטים כן לעבור מתחיל רגע קשה מאד שהוא המיון של כל החפצים שישנם בבית.

הילדים בדרך כלל לא רוצים להתעסק בכך יותר מדי והם מעדיפים היו ל"העיף" מהבית את רובו..אך ההורים החרדים כל כך לחפציהם ולמזכרות לא מוכנים לשמוע על כך ואז הרבה פעמים ההורים והילדים מתנגחים זה בזה.

אך יש לכל דבר פתרון.

מזמינים אותי-שמעבירה אני הורים מבוגרים לדיור מוגן.

מה זה אומר?

מגיעה אני ראשית להיכרות עם ההורה.יושבת איתו שעות מאזינה לו לומדת עליו מה חשוב לו הכי הרבה מחפציו שהיה רוצה לקחת איתו.

בדרך כלל אלו חפצים אישיים,מזכרות,תכשיטים,תמונות שעל הקיר ומעט ריהוט שיש אליו רגש.

לאחר שאנו מכירים-קובעת איתם את יום המיון-זה יום לא קל להורה המבוגר.כאן עליו להחליט מה הוא לוקח ומה הוא משאיר למתנות ולתרומות.

כל חפץ וכל מזכרת לוקח מאותו הורה לא מעט אנרגיות ריגשיות-וצריך הרבה סבלנות.

מסבירה אני להורה שבדיור מוגן שהם עוברים אליו הרי הדירה הרבה יותר קטנה מהדירה בה היה רגיל לגור-ולכן לקחת רק את מה שהכי נחוץ.

רהיטים בדרך כלל לא מתאימים וצריך להזמין חדשים שיתאימו לדירה החדשה,מיטה,סלון,שולחן אוכל עם כסאות.(ארונות מקבלים עם הדירה)מקרר בדרך כלל גדול מדי-אז צריך כזה שמתאים לדירה קטנה.בדיור מוגן לא מבשלים על גז-אז גם זה משאירים,וגם תנור האפיה גדול כי אין מקום במיטבחים הלא גדולים שם-צריך מיקרוגל וטוסטר אובן.

בגדים לא צריך הרבה,(רצוי לדאוג לצעיפים מחממים-יש מזגנים בכל דירה והם דלוקים רב הזמן)רוב הדיירים בדיור מוגן יוצאים רק בערב שבת לילדים או לפעמים לבילוי עם המישפחה ולכן בגדים ל"טוב" צריך רק 2-3 סטים יפים -אך ליום יום די הרבה.מי שלוקח איתו את מכונת הכביסה שלו אין לו בעיה-אך ניתקלתי כבר בהרבה הורים שמוסרים את הכביסה לניקוי במקום עצמו ואז צוברים כביסה-לכן צריך שיהיה להחליף קצת יותר.

כלי בית-הרי הם לא מתכוונים לארח יותר כפי שאירחו כשהיו בבית הגדול.ולכן סט אחד לאירוח וסט ליום יום(כך גם לגבי סכו"ם וכוסות קפה ושתיה קלה.)

תרופות -אני בודקת מה פג התוקף -שמים בשקית ומחזירים לקופת החולים.לוקחים רק את מה שמשתמשים ביום יום.

ספרים-לא לקחת הרבה-אין מקום לספריה גדולה.שוב רק את מה שמאד אוהבים.ספרי קריאה (רומנים) אשר אין להם שום רגש פשוט למסור מתנה או למכור בחנות ספרים יד שניה.

וכך אחרי המיון -אני כבר יודעת מתי הוא יום המעבר(וגם ביקרתי יחד עם ההורה בדירתו החדשה כדי לדעת היכן יהיה כל פריט לאחר המעבר)-ואז עוברת לאריזה.על כל קרטון כותבת לאן יעברו החפצים.

ביום המעבר מכינה אני להורה ליום אחד את התרופות שלו,בגדים להחליף וקוסמטיקה.

זה חשוב-כי יום זה הוא מאד קשה לו ומרגש וטעון.אני נמצאת בפיקוח עם המובילים דואגת שכל הארגזים יגיעו-דואגת להורה שיאכל או ירד לחדר אוכל כשאנו מגיעים ומתחילה לאחר הפירוק לסדר ולארגן את הדירה והארונות.

חשוב מאד שלהורה תהיה נגישות קלה לכל פריט ושחפציו הקרובים לליבו יהיו קרובים במגירות ליד מיטתו.הם אוהבים באמצע הלילה לפתוח אלבומים ולהיזכר.אז אפשר 2 אלבומים קטנים שיהיו ליד,מזכרת אחת או שתיים-לא למלא יותר מדי שלא יווצר שם בלאגן.

מסדרת להורה כבר את המיטה לשינה ללילה-מצעים נקיים ומריחים טוב,נעלי הבית ליד המיטה ואת כותונת הלילה או הנמנמת.

מכינה לו את תרופות הלילה.משאירה דף עם הטלפונים שלי-ועם פירוט היכן כל דבר נימצא במידה ולא מוצאים.

כבר קרה לי פעם שבאמצע הלילה התקשרה אלי לקוחה שהעברתי אותה ולא מצאה את מקל ההליכה שלה-

ובכותרת כתבתי-לא רציתי לעבור כלל לדיור מוגן-אך היום אני מרוצה.וזאת למה?

לפני כמעט חודש פנו אלי ילדים של אישה מבוגרת בבקשה להגיע אליה ולשמש לה כבת לוויה.

הם סיפרו לי שהיא כבר כמה חודשים גרה בדיור מוגן,הם עשו את ההעברה-אך לא עשו מיון אלא לקחו את הכל ו"העיפו" לתוך הארונות-הודו בפני שלא עשו זאת נכון-יש בלאגאן בתוך הארונות-אמא לא מוצאת כלום-היא ניכנסה עקב כך לדיכאון קל.היא כלל לא רצתה לעבור-היה קשה מאד לשכנע אותה.

היא לא יוצאת מחדרה כמעט-לא מתחברת לדיירים הגרים שם -וגם לא מרגישה בטוב.

מה שאני עשיתי כשהיגעתי אליה דבר ראשון ישבתי איתה והיקשבתי לה.ראיתי היכן הבעיה בכל מה שקורה איתה.זה לא היה הבלאגן-זה היה המעבר-מאד קשה לה עם זה.היה לה בית גדול מאד-היתה רגילה לארח הרבה,יצאה לקונצרטים-אופרות תיאטרון,נסעה הרבה לחו"ל,ופתאום כשהיגיעה לכאן-זה כבר לא החיים שהיו לה.שאלתי אותה מה היא אוהבת לעשות,אמרה לי לקרא-מיד ראינו שתינו שאנו אוהבות את אותו סיגנון ספרים והיצעתי לה שאביא לה ספרים מביתי-ולחלופין אשאיל ממנה.-שמחה.

ראיתי שהמקרר שלה ריק-וזה מאד הפריע לה-היא לא יכולה לרדת לעשות קניות-קשה לה ללכת-הצעתי לה שאני אעשה זאת- היתה מרוצה.

ישבנו ודיברנו ואז אמרה לי פתאום-הרבה זמן לא צחקתי ואיתך פתאום אני צוחקת-איזה סם צחוק שמת לי בקפה שהכנת לי?

צחקתי יחד איתה ונתתי לה תוכנית עבודה שלי כיצד אארגן לה את הדירה והארונות וגם יהיה לנו זמן איכות לטיולים רגליים קצרים,לקריאה משותפת,לרדת להכיר יותר את מקום מגוריה החדש-חשוב לי אמרתי לה שתירשם לאיזה חוג שיעניין אותה ושתכיר אנשים.

בנוסף אחרי שסיפרתי לה שאני גם מבשלת-אמרה לי שארוחת ערב אין לה כבר כח לרדת לחדר אוכל-ואין לה גם כח להכין לבד ושהייתה רוצה שיהיה לה גם תבשיל לערב.כמובן שגם את זה אני עושה-וכך כבר בפעם השלישית לבואי אליה כאשר התחלתי כבר ממש את עבודתי,גם הארונות היו מסודרים ומשודרגים לנוחיות שלה עם נגישות קלה לכל פריט,וגם היה לה תבשיל במקרר.

גם אירגנתי קצת את הריהוט שיהיה לה נח יותר להסתובב בחדרה ולא תיתקל ברהיטים.

וגם קבענו מתי אנחנו מתחילות לרדת לטייל,וגם יוצאת איתה למספרה ולמניקור שכה חשוב לה(אישה מטופחת)

אני היום מגיעה אליה פעמיים בשבוע ל-3 שעות(בבקרים) והחשוב מכל -קיבלתי אישה עם המון עצב בעיינים והיום כאשר היא פותחת בפני את הדלת כאשר אני מגיעה אני רואה כיצד היא שמחה ועיניה מאירות,יודעת אני שהיצלחתי.

אותה אישה מקסימה ואינטילגנטית כבר מדברת איתי שהיא רוצה ללכת שוב לקונצרט-הצגה,והחשוב מכל רוצה כבר לרדת אחר הצהרים ולהכיר אנשים.

אז זה לא פשוט להעביר הורה לדיור מוגן.

צריך להיות עם הרבה רגש והבנה וסבלנות.לתת להורה את ההרגשה שאנו לא זורקים אותו מביתו-אלא רוצים את טובתו ושכל זה נעשה כי אנו דואגים לו שכשהוא לבד-שלא יקרה לו משהו.

ואם כל זה יהיה ויבוצע בצורה העדינה ביותר-המעבר יהיה קל יותר ולא תעבירו הורה לביתו החדש-ולא תבינו למה הוא לא מרוצה ולפעמים גם בדיכאון.

יש לי הרבה סיפורים על הורים מבוגרים שהעברתי לדיור מוגן-גם כאלו ששימשתי כבת לוויה והכנתי אותם למעבר-וכל הורה כזה אני נישארת איתו בקשר -חגים,ימי הולדת,מברכת ושואלת לשלומם.

ממני,איריס

 

 

איריס הסופרוומן בדרך אליכם  והחיים שלכם מסודרים נתינת שירותים מיוחדים תחת קורת גג אחת     0525903953 www.iris-superwomen.co.il

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב