דעות קדומות כמעצבות חשיבה והתנהגות בחברה רב-תרבותית
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

דעות קדומות כמעצבות חשיבה והתנהגות בחברה רב-תרבותית 

מאת    [ 25/06/2011 ]
מילים במאמר: 851   [ נצפה 7320 פעמים ]

 
 

 

הבהרה לגבי המושג רב-תרבותיות

כשאומרים רב-תרבותיות, האסוציאציה הראשונה שעולה בדרך-כלל היא: קבוצה / חברה שיש בה אנשים מתרבויות שונות. הגישה הזו מצדדת בשוויון, קבלה, לגיטימציה ומתן ביטוי לתרבויות השונות, ודוחה עמדה שיפוטית כלפי זהויות על בסיס תרבותי.

כשאני מדברת על רב-תרבותיות, אני כוללת בתוך השיח הזה גם זהויות על בסיס גיל, מין, נטייה מינית, מקצוע, מצב סוציו אקונומי, אמונה, סגנונות חיים ועוד.

הסיבה לכך היא שהמנגנונים הרגשיים שלנו פועלים באופן דומה כלפי כל מי שנתפס כשונה מאיתנו. אנו נוקטים חשיבה סטריאוטיפית ודעות קדומות כלפי כל בעל זהות או סגנון חיים שנתפס כ"אחר", ומפעילים ביחסנו כלפיו חשיבה שיפוטית.

 

מאמר

בחברה הישראלית יש קונצנזוס ברמת ההצהרה בדבר חשיבותה של מציאות  רב-תרבותית, המבוססת על ערכי שוויון  וחירות. אולם להצהרות אלו אין תרגום ממשי לשפה והתנהגות יומיומית. הפער בין רמת ההצהרה למימושה, עמוק וגדול.

 

דעות קדומות וסטריאוטיפים אשר הופנמו במהלך השנים באמצעות מנגנונים חברתיים כדרך חשיבה יומיומית ומובנת מאליה, הם חלק משמעותי לפער הגדל והולך בין רמת ההצהרה הערכית לבין רמת ההתנהגות בחברה הישראלית.

 

מהי דעה קדומה וכיצד היא "פועלת"?

דעה קדומה  היא דעה על קבוצה חברתית אשר איננה מבוססת על בחינה של עובדות.

דעה קדומה מאופיינת בשלושה מרכיבים:

- הכללה – היסוד המכליל נקרא סטריאוטיפ. ובאמצעותו אנו משייכים לאנשים הנכללים בקבוצה חברתית תכונות זהות. ההכללה הסטריאוטיפית נובעת מעצם שייכותם של האנשים לאותה קבוצה ולא מתוך היכרות עם כל אחד מהם.

 

- תיאור – היסוד התיאורי נותן לנו מידע על הקבוצה ומארגן את הידע בקטגוריות אשר מקלות עלינו לעכל אותו.

 

- הערכה – היסוד הערכתי הוא נקיטת עמדה כלפי מושא הדעה. נקיטת העמדה יכולה להיות חיובית, שלילית או נאוטרלית.

 

בעל הדעה הקדומה מסתמך על נתונים אלו כעובדות מבוססות, בעוד שבדרך כלל ניתן להצביע על אי תקפותן של הנחות אלה.

הכללת הפרט בקבוצה בעלת כמה תכונות משותפות, הוא כלי חשיבה הכרתי המסייע לנו לארגן את המידע סביבנו באופן יותר פשוט היוצר עבורנו משמעות.

 

אלא שבו זמנית, הוא עלול לעוות את המידע הרלוונטי אודות היחיד משום שהוא מתעלם מהבדלים אישיים רבים. כלומר, הדעה הקדומה על היחיד נוצרת על סמך השתייכותו לקבוצה מסוימת ולא על סמך היכרות ממשית איתו.

 

דעות קדומות אינן מתקיימות רק כהתייחסות של קבוצה אחת כלפי קבוצה אחרת אלא גם בהתייחסות של קבוצה מסוימת כלפי פרטים בתוך קבוצה.

 

לפני כשנתיים, קיימתי סדנה לאחיות בבית חולים בצפון הארץ בנושא: "דעות קדומות כחל ממתן שירות מתן שירות בחברה רב-תרבותית". באחד המפגשים, ביקשתי מאחות אחת לצאת מהחדר. משאר המשתתפות, ביקשתי לבחור "דמות אופיינית" של מטופלת המתקבלת לראשונה במחלקה. המשתתפות בחרו בדמות הבאה: אישה, מוצא מרוקאי, בת 65, גרושה, אם לשני ילדים, סובלת מכאבי בטן מתמשכים.רשמנו את הזהויות על נייר, הזמנתי את האחות להיכנס לחדר, הנייר שעליו נרשמו זהויות המטופלת הוצמד לגבה. המשתתפות התבקשו להתחיל בהליך המקובל לקבלת מטופלת חדשה למחלקה. על האחות היה לזהות "מי היא".

לא עברו יותר משתי דקות והאחות במרכז המעגל, נעצרה. כועסת ונדהמת, אמרה: "תפסיקו בבקשה! זה שאני מבוגרת, אומר שאני חירשת? למה אתן כמעט צועקות כשאתן מדברות אלי? וזה שאני מזרחית, האם זה אומר שאני אנאלפביתית? אתן מדברות אלי בשפה, במילים ובתחביר פשוט. זו לא השפה שלכן, הרי אני מכירה אתכן."

 דעות קדומות הן בין הגורמים המרכזיים המשפיעים על יחסנו לאחר, ומובילים לקונפליקטים, היררכיה חברתית, אפליה ואלימות.

בין אם דרך חשיבה תבניתית זו היא מולדת או נרכשת, עלינו להיות מודעים לקיומה, וליטול עליה אחריות, אם ברצוננו ליצור סביבה חברתית שונה.

דעות קדומות וסטריאוטיפים יוצרים מגבלות וחוסמים את החופש היצירתי. מאחר שדעה קדומה היא דעה צפויה, היא איננה מתייחסת למקרה הפרטי, ואיננה ספונטאנית. היא נוקשה, חסרת רגישות לפרטים, שיקרית ולכן גם עלולה לחבל במימוש פוטנציאל אישי. דעה קדומה היא מצב נטול ספקות ולכן היא חוסמת איכויות של יצירתיות. קשה מאוד לפתח דימוי עצמי חיובי ומימוש עצמי מספק בסביבה רוויה בסטריאוטיפים ודעות קדומות.

 מניסיוני המקצועי רב-השנים אומר, כי יצירת מודעות לדעות קדומות וסטריאוטיפים חברתיים, ולאופן בו הם משפיעים על התפקוד המקצועי שלנו, הוא שלב ראשוני והכרחי בניסיון ליצור חברה שוויונית, המצמצמת את הפער בין רמת ההצהרה הערכית, לבין רמת ההתנהגות היומיומית. חברה המאפשרת להתמודד ולחיות ברווחה רגשית עם מגוון הזהויות שבתוכה.

 אני מאמינה כי בחברה כזו, בסביבה מקצועית כזו, ייטיב לנו לחיות.

 

 

נילי ונציה היא אחת המומחיות בארץ העוסקת בפיתוח סביבה מקצועית המתרגמת את הערך רב-תרבותיות, למציאות התנהגותית יומיומית.  אתר: www.venezia-institute.org.il


  
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב