מעברים שונים במהלך חיינו ? מהות ומשמעות 

המעברים השונים , המגוונים , המורכבים והרבים אותם עובר האדם מיום היוולדו ובמהלך חייו מהווים חלק בלתי נפרד מתהליך התהוות אישיותו .
זה כבר שנים רבות שהעיסוק והמחקר ב"מעברים" בחיי האדם עבר ועובר עצמו שלבים ומעברים רבים,
היה בעבר וממשיך להיות נושא לעניין ולמחקר אצל אנשי רוח, מיסטיקנים,משוררים וכמובן אנשי המדע ברחבי העולם..
רישומים עתיקים של הינדים תושבי הודו מצביעים על 4 שלבים = מעברים נפרדים וברורים בחיי האדם. שקספיר במונולוג שלו " כל העולם במה " ובמחזהו כטוב בעיניכם" טען כי אנו השחקנים הניצבים עליה ומשחקים את התפקיד אותו בחרנו לקבל. כלומר קיים שלב של מעבר בין תפקיד לתפקיד אותו קבלנו ובו בחרנו.
מחקריהם של פסיכולוגים כמו אלזה פרנקל , פרוייד, אריקסון ואחרים מוכיחים שוב ושוב כי אכן התפתחותו של האדם גדושה ואפילו מותנית ביכולתו להתמודד ולעבור בהצלחה מעברים שונים בכל שלב מחייו.
בכל אחד מהמעברים השונים בחיינו יעברו על מחשבותינו לגבי הסגנון ואורח החיים שבחרנו שינויים משמעותיים במיוחד ב4 תחומים:

1 . תחום התחושה הפנימית של "אני" שלנו לעומת אחרים.
2 . תחום מידת החסינות ויכולת ההתמודדות שלנו לגבי מצבי חיים מלחיצים,קשים ואפילו מסוכנים
אליהם אנו נחשפים.
3 .תחום תחושת הזמן שלנו. המשמעות שאנו מייחסים להווה , כיצד אנו מתפקדים בו במהלך היום.
4 .תחום תחושת המיצוי והשלמות עם תהליך קבלת ההחלטות לפיהם אנו בוחרים לפעול.

עלינו לזכור כי תהליך ההתפתחות של אישיותנו אינו חדל מלהתפתח. קיימת דינמיקה פעילה וזורמת במעברים שלנו משלב אחד בחיינו לשלב אחר .האדם לא נולד עם כישורים ומיומנויות לצורך פילוס דרכו במבוך המורכב של השלבים השונים בחייו הוא לומד זאת ומפתח חוסן אישי לצורך התמודדות עצמאית עם מצבי החיים השונים.

במה תלויה המסוגלות להתמודד עם מעברים - האם אפשר ללמוד כיצד לשפר ביצועים תפקודיים?

אצל כל אדם קיימים 3 "מצבי אני" עיקריים :

1 . הילד - המישור הרגשי ( מה אני מרגיש, מה אני רוצה או לא רוצה וכד'...)
2 . הבוגר - המישור השכלי. ( מה אני חושב, האם כדאי לי או לא וכד')
3 . ההורה - המישור הערכי מוסרי. ( מה מותר או אסור לי...)

במצב" אני" של ההורה יתכנו שתי אפשרויות : א. הורה ביקורתי ב. הורה תומך.
א . הביקורתי תמיד יעביר ביקורת, ישפוט , יעריך , ישווה עם נימה שלילית.
ב . התומך יתמוך ויעודד .

ניתן להסביר את התנהגויותיו ופעולותיו של האדם כתוצר של עיבוד נתוני הדיאלוג בין מצבי האני .
ברגע נתון . כמו בלימוד נהיגה כשהנהג החדש לומד להחליף הילוכים בהתאם לתנאי הכביש , ניתן גם ללמד את האדם טכניקות לאיתור ואבחון מצבי האני , שינוי תגובותיו למצבי חיים שונים ובכך שיפור מיומנויות ויכולת ההתמודדות שלו עם קונפליקטים , שיקולי דעת וקבלת החלטות ובכך לגרום לאפקטיביות תפקודית טובה יותר.

התופעה המעניינת היא שככל שהאדם מתקרב בצורה זו או אחרת לשלב חדש בחייו מתחילים השינויים הנובעים מהמעבר להשפיע בצורה משמעותית על תפיסת העולם שלו לגבי עצמו ולגבי העולם סביבו.

אחד השלבים המשמעותיים במסלול חייו של האדם הוא בקבוצת הגיל 18-22 .
מדובר כאן בשלב התפתחות בוגרת הדורש יכולת תמרון במעברים בין רגעים של יציבות , שמחה, יצירה ואושר לבין רגעים של חוסר יציבות, עצב ותסכול.
בקבוצת גיל זו מדובר במעבר בו מתחיל תהליך הפרידה והניתוק מהקן המשפחתי שהיה ברוב המקרים בטוח, יציב, חם ואוהב .

השלב הבא הוא קבוצת הגיל 23-27 מתאפיינת בניסיון לגבש זהות אישית, עצמאית במגמה להדגיש הפן הייחודי האישי.
מתחיל המעבר בו בוחנים אפשרויות של קשר זוגי עם ניסיון להגיע לאינטימיות .
המאפיינים המהווים למעשה את אבני היסוד לזוגיות הם: מחויבות ותלות הדדית.
ידוע כי בכל מערכת יחסים זוגית קיים מבנה ארגוני ברור היכול להיות גלוי או סמוי.קיימת בדרך כלל חלוקת תפקידים , האצלת סמכויות וקבלת אחריות על תחומי חיים שונים.
לדעתי משוואת הזוגיות היא 1+1 = 3 כלומר שני בני הזוג יוצרים את הזוגיות שלהם שיש לה ישות נפרדת , מעיין פרוייקט של שותפות בה כל אחד מבני הזוג אמור לסמוך על שיתוף הפעולה של השני.

מתחיל המעבר של החיזור עם כל המשתמע מכך שלצערי הרב הולך ופוחת לאחר מיסוד הקשר הזוגי .
הרצון ליצור זוגיות אינטימית מובילים למעבר המורכב של לידת ילדים והורות .
בדרך כלל גורמת לידת הילדים לשנוי משמעותי באיכות היחסים של בני הזוג. תשומת הלב שהייתה ממוקדת לפני הלידה בכל אחד מבני הזוג מתמקדת בתינוק .
מעבר זה של הורות מכיל בתוכו את נושא הסמכות ההורית כלומר את היכולת לקבוע נהלים,כללים וערכים על מנת למנוע מהילדים עשיית מעשים העלולים להזיק להם.
המעבר הזה מתאפיין במיוחד ברמת השחיקה,העייפות והתסכול של בני הזוג- ההורים.

השלב הבא הוא כולל בתוכו את קבוצת הגיל 28-33 .
מעבר זה מתאפיין בהערכה מעצבת וחדשה של כל אחד מבני הזוג , הזוגיות וההורות . יש כאן מצב של שיקולי דעת וקבלת החלטות לגבי תחום המשפחה והקריירה ומתגבשת בדרך כלל ההחלטה לבסס , להרחיב ולשפר את הישן ולפעמים להתנתק ממנו. יש כאן לכן סוג של מלכוד עצמי.

השלב הבא כולל את קבוצת הגיל 33-45
מדובר כאן במעבר המכונה לעיתים " משבר אמצע החיים" בני קבוצת גיל זו נחשפים בצורה אינטנסיבית לשינויים גופניים, סביבתיים וחברתיים הדורשים מהם יכולת הסתגלות והתמודדות ובמיוחד השלמה עצמית.
השלב הבא כולל את קבוצת הגיל 45-55
מחקרים רבים שבוצעו ברחבי העולם עם בני קבוצת גיל זו מצביעים בצורה משמעותית כי אלו שאכן הצליחו להתמודד בצורה נכונה עם המעבר הזה והשלימו עם עצמם נכנסו למעבר זה עם תחושה של עוצמה חיוניות והתחדשות.

תוחלת החיים המתארכת בהחלט מהווה גורם משמעותי המשפיע בהחלט על אופיים של המעברים ויכולת האדם המבוגר לעבור אותם תוך שיפור איכות החיים.
הזיקנה כעקרון אינה מחלה או גזירה שלא ניתן להתמודד עימה ומעבר זה יכול להיות מלא שמחת חיים ושחרור מטרדות מציקות.
המעבר של קבוצת גיל ה 70 הבריאים והמאושרים מתאפיין בעצמאות ובתכנון תכניות לעתיד.
המעבר של קבוצת גיל ה 80 הוא מקור של גאוות ההישרדות. במעבר זה חשוב ביותר למצוא את האיזון בין מתן עזרה וקבלתה..

לסיכום :מקובל לומר כי המעבר הבא והאחרון הופך למעשה את "גרגרי שעון החול המוכרים לגרגרי זהב יקרים".. ...ולכן חשוב למצות וליהנות ככל האפשר מכל גרגר מאותם גרגרי הזהב... .